ב-רלד

פַּעַם הִלְוָה רַבֵּנוּ מָעוֹת לְרַבִּי שִׁמְעוֹן הַמְכוּנָה רַבִּי שִׁמְעַ'לֶה שֶׁהָיָה תַּלְמִידוֹ וּמְשַׁמְשׁוֹ, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הִכְנִיס אֶת הַמָּעוֹת בְּאֵיזֶה עֵסֶק וְלֹא הֶחֱזִיר אֶת הַמָּעוֹת לְרַבֵּנוּ בְּעִתּוֹ (ע"ע להלן בח"ג סעיף קג, עמ' מח), הִקְפִּיד עָלָיו רַבֵּנוּ וְאָמַר לוֹ: "נוּ, אַתָּה שָׁוֶה שֶׁיְּגַרְשׁוּךָ" "דּוּ בִּיסְט וֶוערְד מִ'זָאל דִּיר פַארְשִׁיקְן", וְכֵן הֲוָה, שֶׁמִּשּׁוּם מַה נָסַע לְעֵבֶר נְהַר דַּאן שֶׁרָחוֹק מְאֹד מֵאוּקְרַאִינָה, וְלֹא הָיוּ דָרִים שָׁם יְהוּדִים כְּלָל, וְכָל מַה שֶּׁעָשָׂה וְהִשְׁתַּדֵּל לַחֲזוֹר לֹא הָיָה יָכוֹל, כִּי הִסְתַּבֵּךְ שָׁם מֵעִנְיַן לְעִנְיַן עַד שֶׁשָּׁהָה שָׁם שָׁלשׁ שָׁנִים, וּבְסוֹף שְׁלשׁ הַשָּׁנִים הָיָה לוֹ נִסָּיוֹן, וְעָמַד בַּנִּסָּיוֹן, בָּזֶה שֶׁקָרַע אֶת שְׂפָתָיו מִפָּנֶיהָ, וּמֵחֲמַת זֶה נִצַּל מֵהַנִּסָּיוֹן, וְאָז אָמַר רַבֵּנוּ: "שֶׁכְּבָר רַחְמָנוּת עָלָיו וּצְרִיכִים לְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם" וְאָז חָדְלוּ הַמְּנִיעוֹת, וְחָזַר לְרַבֵּנוּ. וּכְשֶׁחָזַר אָמַר לוֹ אָז רַבֵּנוּ אֶת הַשִּׂיחָה הַמּוּבֵאת בְּשִׂיחוֹת הָרַ"ן סִימָן קעג, עַיֵּן שָׁם.