ב-רמח

כַּיָּדוּעַ, קֵרֵב רַבֵּנוּ אֶת הָאֶפִּיקוֹרְסִים שֶׁבְּאוּמַאן וְכוּ'. הֵם הָיוּ כָּאֵלֶּה אֶפִּיקוֹרְסִים גְּדוֹלִים, וַאֲפִלּוּ הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבַּארְדִּיטְשׁוֹב זֵכֶר-צַדִּיק-לִבְרָכָה, כְּשֶׁחָפֵץ הָיָה לְהִשָּׁאֵר לָדוּר בְּאוּמַאן בְּעֵת שֶׁבִּקֵּר בָּהּ, כְּשֶׁבָּאוּ אֵלָיו הָאֶפִּיקוֹרְסִים לִתְהוֹת עַל קַנְקַנּוֹ, לֹא רָצָה לְהַבִּיט בִּפְנֵיהֶם כְּלָל, וְסִבֵּב אֶת פָּנָיו לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵיהֶם, אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל וּבַעַל מֵלִיץ ישֶׁר, כַּיָּדוּעַ, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הוֹצִיאָם רַבֵּנוּ מִטָּעוּתָם, עַד שֶׁנֶּהֶפְכוּ לְמַאֲמִינִים וּכְשֵׁרִים.