ב-רנה

פַּעַם בָּא רַבִּי יִצְחָק אַיְיזִיק בְּהִתְלַהֲבוּת נוֹרָאָה אֶל רַבֵּנוּ, וְרָצָה לְסַפֵּר לוֹ תּוֹרָה נוֹרָאָה שֶׁנִּתְגַּלְּתָה לוֹ בַּחֲלוֹמוֹ, וְרַבֵּנוּ רָמַז לוֹ שֶׁלֹּא יֹאמַר לְפָנָיו אֶת חֲלוֹמוֹ שֶׁחָלַם, אוּלָם לְרֹב תַּבְעֵרַת לְבָבוֹ לֹא שָׂם לִבּוֹ לְרֶמֶז רַבֵּנוּ, וְגִלָּה לוֹ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁחָלַם. תֵּכֶף אַחַר-כָּךְ נָפַל מֵחֻלְשָׁה, וּלְאַחַר יָמִים מֻעָטִים נִפְטַר. וּבֵאֲרוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בָּזֶה, שֶׁזֶּה הָיָה פְּגָם, בִּבְחִינַת "מוֹרֶה הֲלָכָה בִּפְנֵי רַבּוֹ" שֶׁחַיָּב מִיתָה, כְּמוֹ שֶׁאמְרוּ חֲכָמֵינוּ-זִכְרוֹנָם-לִבְרָכָה (ברכות לא:). (ועיין בספר חיי מוהר"ן סימן שיג).