ב-רנח

מְקֻבָּל הָיָה מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁבְּעֵת שֶׁגִּלָּה לְמוֹהַרְנַ"תְּ וְרַבִּי נַפְתָּלִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אֶת מְגִלַּת הַסְּתָרִים, הִזְהִירָם, שֶׁלֹּא יְפַרְסְמוּ אֶת מְגִלַּת הַסְּתָרִים, וְרַק אֶחָד בַּדּוֹר צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע מִזֶּה, וְעַל כֵּן לֹא מְסָרוֹ וְגִלָּה אוֹתוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ לְשׁוּם אָדָם בְּחַיָּיו, כִּי רַבִּי נַפְתָּלִי הָיָה חַי עֲדַיִן בְּעֵת פְּטִירָתוֹ, אַחַר-כָּךְ גִּלָּה אוֹתוֹ רַבִּי נַפְתָּלִי לְרַבִּי אַהֲרֹן לִיפָּוֶועצְקֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁהָיָה אִישׁ קָדוֹשׁ מְאֹד וְנוֹלַד מִבִּרְכָתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ, וְהוּא מְסָרוֹ אַחַר-כָּךְ לְרַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן, בְּעֵת שֶׁכְּבָר הָיָה חוֹלֶה מְאֹד, נִכְנְסָה צִירְל, בִּתּוֹ שֶׁל רַבִּי אַהֲרֹן, אֶל רַבִּי אַבְרָהָם, וְאָמְרָה לוֹ, שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לִמְסֹר לְמִישֶׁהוּ אֶת מְגִלַּת הַסְּתָרִים, כִּי כָּךְ מְקֻבָּל מֵרַבֵּנוּ, שֶׁאֶחָד בַּדּוֹר צָרִיךְ לָדַעַת מִזֶּה, אוּלָם רַבִּי אַבְרָהָם הָיָה אָז כְּבָר חוֹלֶה מְאֹד וְאִבֵּד כְּבָר אֶת כֹּחַ הַדִּבּוּר, (וְלֹא נוֹדַע אִם מְסָרוֹ וּלְמִי מְסָרוֹ).