ב-רצז

מוֹהַרְנַ"תְּ פָּנָה פַּעַם אֶל רַבֵּנוּ, וְאָמַר: "זֶה שֶׁהָעוֹלָם רְחוֹקִים מִכֶּם, זֶה לֹא קָשֶׁה לִי; אוּלָם בַּמֶּה זָכִיתִי אֲנִי לְהִתְקָרֵב אֲלֵיכֶם"? עָנָה לוֹ רַבֵּנוּ: "גַּם זֶה לֹא קָשֶׁה" ! "דָּאס וָואס דִּי וֶועלְט אִיז וַויְיט פוּן אַייךְ אִיז מִיר נִישְׁט קָשֶׁה, אָבֶּער פַאר וָואס אִיךְ יָא? - דָּאס אִיז אוֹיךְ נִישְׁט קָשֶׁה" ! וְאָמַר אַחַר-כָּךְ מוֹהַרְנַ"תְּ, שֶׁכְּשֶׁתֵּרֵץ לוֹ רַבֵּנוּ שֶׁ"גַּם זֶה לֹא קָשֶׁה", בֶּאֱמֶת שׁוּב לֹא הָיָה לוֹ קָשֶׁה הַדָּבָר.