ב-רצט

כְּשֶׁסִּפְּרוּ לְרַבֵּנוּ מַה שֶׁאָמַר הָרַב הַצַּדִּיק מִבַּארְדִיטְשׁוֹב זַצַּ"ל, שֶׁבִּשְׁנַת תק"ע תִּהְיֶה שְׁנַת הַגְּאֻלָּה, וְרֶמֶז לַדָּבָר: "תְּקַ"ע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ"; אָמַר רַבֵּנוּ: "תְּרַחֵ"ם גַּם הִיא שָׁנָה" ! "תְּרַחֵם אִיז אוֹיךְ אַ יָאר" ! כְּאוֹמֵר: אִם תְּקַ"ע הִיא שְׁנַת הַגְּאֻלָּה, וְהָרֶמֶז לָזֶה בַּכָּתוּב "תְּקַע בְּשׁוֹפָר", הֲרֵי שֶׁגַם שְׁנַת תַּרְמַ"ח, מְרוּמָז בָּהּ עִנְיָן הַגְּאֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵ"ם צִיּוֹן" (תְּהִלִּים קב, יד; ועיין בספר "היכל הברכה" (לגרי"א מקאמרנא) בפר' וישב, דף ריד:), וְעַיֵּן בְּחַיֵּי מוֹהֲרַ"ן סִימָן תקכז שֶׁאָמַר: "בְּכָל זְמַן שֶׁאוֹמְרִים וּמְגַלִּים אֵיזֶה זְמַן קֵץ הַגָּלוּת, בְּוַדַּאי לֹא יָבוֹא מָשִׁיחַ אָז, כִּי אֵין בֶּן דָּוִד בָּא אֶלָא בְּהֵיסֶח הַדַּעַת" (סַנְהֶדְרִין צז:).