ב-שט

מַה שֶּׁמְסֻפָּר בְּשִׂיחוֹת הָרַ"ן סִימָן קפז, עַיֵּן שָׁם, אַחַר כַּךְ סִפְּרוּ אַנַ"שׁ לְרַבֵּנוּ אֵיךְ שֶׁנַּעֲשָׂה מִזֶּה רַעַשׁ גָּדוֹל בָּעִיר, כִּי הָיָה נֵס מְפוּרְסָם וּמַרְעִישׁ מְאֹד. נַעֲנָה רַבֵּנוּ וְאָמַר: "זֹאת הֲרֵי אֵינִי רוֹצֶה" ! "דָּאס וִויל אִיךְ דָּאךְ נִישְׁט" ! וְתֵיכֶף הוֹצִיאוּ הַמִּתְנַגְּדִים קוֹל בָּעִיר שֶׁזֶּה הָיָה רַק מִשְׂחָק וּמַחֲזֶה שֶׁהֶעֱמִידוּ אַנַ"שׁ לִפְנֵי רַבֵּנוּ אָדָם בָּרִיא בְּיָדָיו כְּדֵי לְהַגְדִיל שְׁבַח רַבֵּנוּ, וּכְשֶׁסִּפְּרוּ גַם זֹאת אַנַ"שׁ לְרַבֵּנוּ, אָמַר: "זֹאת בֶּאֱמֶת רוֹצֶה אֲנִי" ! "דָּאס וִויל אִיךְ דָאךְ" ! .