ב-שלה

לְשָׂרָה בַּת רַבֵּנוּ, הָיוּ שְׁלשָׁה בָּנִים: רַבִּי יִשְׂרָאֵל, רַבִּי אֶפְרַיִם, וְרַבִּי שִׂמְחָה בָּרוּךְ. לְרַבִּי אֶפְרַיִם הָיָה בֵּן בְּשֵׁם נַחְמָן, וְהָיוּ מְכַנִּים אוֹתוֹ בְּשֵׁם נַחְמָן פְרוֹיקֶעס, וְכֵן רַבִּי נַחְמָן הַזָּקֵן "דֶּער אַלְטֶער רַבִּי נַחְמָן", רל"י רָאָהוּ בִּטְשֶׁערִין, הוּא נִפְטַר בִּשְׁנוֹת תרע"ה-תר"פ, וְכֵן הָיָה לְרַבִּי אֶפְרַיִם עוֹד בַּת בְּשֵׁם פֵיְיגָא, שֶׁהָיְתָה אִמּוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְשׁוֹן בַּארְסְקִי, לְרַבִּי נַחְמָן פְרוֹיְקֶעס הַנִּזְכָּר לְעֵיל, הָיְתָה בַּת בְּשֵׁם אֶסְתֵּר, שֶׁנִּשְּׂאָה לְרַבִּי גֶּעצִי, וְהָיְתָה אִמָּהּ שֶׁל מָרַת "טוֹיבֶּע רָחֵל", שֶׁנִּשְֹּׁאָה בְּזִוּוּג שֵׁנִי לְרַבִּי יוֹחָנָן גְּלַנְט.

מורנו ר' נתן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה

ב–תקא

מוֹהַרְנַ"תְּ פֵּרַשׁ אֶת הַפָּסוּק (תְּהִלִּים עא, כב): "גַּם אֲנִי אוֹדְךָ בִּכְלִי נֶבֶל אֲמִתְּךָ אֱלֹקַי", וְהַיְינוּ: זֶה שֶׁגַּם אֲנִי בְּשִׁפְלוּתִי זוֹכֶה לְהוֹדוֹת לְךָ בִּכְלִי נֶבֶל – זֶהוּ מִשּׁוּם הָאֱמֶת שֶׁל הַשֵּׁם-יִתְבָּרַךְ, שֶׁמְּרַחֵם גַּם עָלַי וּמְזַכֶּה גַּם אוֹתִי הַשָּׁפָל לְהוֹדוֹת לוֹ. וְזֶהוּ: גַּם אֲנִי אוֹדְךָ!! אֲמִתְּךָ אֱלֹקַי.

ב–תקב

אָמַר: "הָאָדָם צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם-יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּדְרִיךְ אוֹתוֹ בָּאֱמֶת שֶׁלּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הָאֱמֶת שֶׁל הָאָדָם יְכוֹלָה לְהַטְעוֹת אוֹתוֹ, כִּי אֵינוֹ אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ – מַה שֶׁאֵין כֵּן הָאֱמֶת שֶׁל הַשֵּׁם-יִתְבָּרַךְ, וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תְּהִלִּים כה, ה): "הַדְרִיכֵנִּי בַּאֲמִתֶּךָ" – הַיְינוּ: הַדְרִיכֵנִּי בָּאֱמֶת שֶׁלְּךָ תִּתְבָּרַךְ".

ב–תקג

מוֹהַרְנַ"תְּ פִּירֵשׁ אֶת הַמִּשְׁנָה: "הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם", וְהַיְינוּ אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִנְאָה וְתַאֲוָה וְיוֹדֵעַ מִמַּדְרֵיגָתוֹ וְאֵינוֹ מְרַמֶּה אֶת עַצְמוֹ – עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה, אוּלָם כְּשֶׁלֹא דַי שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִנְאָה וְתַאֲוֹת רָעוֹת, עוֹד הוּא חָפֵץ גַּם בְּכָבוֹד אֲזַי הַמִּדּוֹת רָעוֹת הַלָּלוּ מוֹצִיאוֹת אוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם וְאֵין לוֹ תַּקָּנָה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. וְזֶהוּ הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם.

ב–תקד

מוֹהַרְנַ"תְּ פִּירֵשׁ פַּעַם אֶת הַמִּשְׁנָה (נְגָעִים ב, ה): כָּל הַנְּגָעִים אָדָם רוֹאֶה חוּץ מִנִּגְעֵי עַצְמוֹ, וְאָמַר: "כָּל הַנְּגָעִים אָדָם רוֹאֶה" בִּתְּנַאי שֶׁ"חוּץ מִנִּגְעֵי עַצְמוֹ" הַיְינוּ שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל נִגְעֵי חֲבֵרוֹ כְּדֵי לִלְמוֹד וּלְהִזָּהֵר שֶׁהוּא א יָבוֹא וְיִפּוֹל לִנְּגָעִים אֵלּוּ וְלִלְמוֹד אֵיךְ לָצֵאת מֵהֶם, וְזֶהוּ "חוּץ" מִנִּגְעֵי עַצְמוֹ.

ב–תקה

אָמַר: כְּשֶׁאדָם הוּא חָסִיד בִּצְעִירוּתוֹ, אֲזַי יֵשׁ תִּקְוָה שֶׁבְּזִקְנוּתוֹ יִתְנַהֵג כְּבַעַל-הַבַּיִת פָּשׁוּט; אוּלָם כְּשֶׁהָאָדָם בִּצְעִירוּתוֹ נוֹהֵג כְּבַעַל-הַבַּיִת, אֲזַי בְּזִקְנוּתוֹ הוּא כְּלוּם... "אַז מְ'אִיז אַ חָסִיד אִין דֶּער יוּגְנְט, אִיז מֶען אוֹיף דֶּער עֶלְטֶער אַ פְּרָאסְטֶער בַּעַל-הַבַּיִת; אָבֶּער אַז מְ'אִיז אִין דֶּער יוּגְנְט אַ בַּעַל הַבַּיִת, אִיז מֶען אוֹיף דֶּער עֶלְטֶער גָּאר נִישְׁט...".

ב–תקו

אָמַר: הִתְעוֹרְרוּת הַבָּאָה עִם הִתְחַזְּקוּת וּמֵחֲמָתָהּ, הִיא הִתְעוֹרְרוּת אֲמִתִּית וְיֵשׁ לָהּ קִיּוּם, מַה שֶׁאֵין כֵּן, כְּשֶׁבָּאָה הַהִתְעוֹרְרוּת לְלֹא הַהִתְחַזְּקוּת.

ב–תקז

מוֹהַרְנַ"תְּ אָמַר: "בְּלֵיל שַׁבָּת קֹדֶשׁ חָרְפִּי אֶפְשָׁר לִפְעֹל לְמַעֲלָה כְּמוֹ בְּלֵיל כָּל נִדְרֵי..." "מֶען קֶען פּוֹעֵלְן אַ וִוינְטֶערְדִּיגֶע פְרַיְיטִיג צוּ נַאכְט אַזּוֹי וִוי דִּי נַאכְט פוּן כָּל נִדְרֵי..." כְּשֶׁזּוֹכִין בְּלַיְלָה אָרֹךְ כָּזֶה לַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת.

ב–תקח

מוֹהַרְנַ"תְּ אָמַר: "הַצַּדִּיקִים, שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהֵם צַדִּיקִים – אִלּוּ הָיָה לָהֶם לֵב נִשְׁבָּר כָּמוֹנִי, אֲזַי הַשַּׁ"י [=שְׁלשׁ מֵאוֹת וְעֶשֶֹר] עוֹלָמוֹת, (שֶׁיֵּשׁ לְכָל צַדִּיק), הָיָה מוּעָט בִּשְׁבִילָם..." "צַדִּיקִים וָואס אִיךְ וֵוייס אַז זֵיי זֶענֶען צַדִּיקִים, וֶוען זֵיי וָואלְטְן גִּיהַאט אַזַּא לֵב נִשְׁבָּר וִוי אִיךְ, וָואלְטְן דִּי שַׁ"י עוֹלָמוֹת גִּיוֶוען קַארְג פַאר זֵיי...".

ב–תקט

אָמַר: "יַיִן הַמְשַׁכֵּר נָכוֹן לִשְׁתּוֹתוֹ רַק בְּפוּרִים וְלֹא בְּשִֹמְחַת-תּוֹרָה.

ב–תקי

כְּשֶׁדִּבֵּר פַּעַם מוֹהַרְנַ"תְּ מֵהֶבֶל חַיֵּי הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה הָעוֹבֵר כְּצֵל הַפּוֹרֵחַ, אָמַר: "הִנֵּה אֵין 'עֲדַיִן' עִם מִי לְדַבֵּר, וְהִנֵּה אֵין 'כְּבָר' עִם מִי לְדַבֵּר... כָּל-כָּךְ מַהֵר עוֹבְרִים הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים..." "הָאט אִיז 'נָאךְ נִישְׁט דָּא' מִיט וֶועמְן צוּ רֶעדְן הָאט אִיז 'שׁוֹין נִישְׁט דָּא' מִיט וֶועמְן צוּ רֶעדְן...".

ב–תקיא

אָמַר לְעִנְיָן שֶׁצָּרִיךְ רַק תְּפִלָּה בִּכְדֵי לְבַטֵּל אֶת הַתַּאֲווֹת, וְאֵין מוֹעִיל עַל זֶה עֵצוֹת אֲחֵרוֹת: "כְּשֶׁשּׁוֹבְרִין תַּאֲוָה נִהְיָה מִמֶּנָּה שְׁתַּיִם..." "אַז מְ'בְּרֶעכְט אַ תַּאֲוָה וֶוערְט צְוֵויי..." רָצָה לוֹמַר שֶׁאת הַתַּאֲווֹת צָרִיךְ לְבַטֵּל לְגַמְרֵי, כִּי אִם רַק שׁוֹבְרִים אוֹתָן יְכוֹלִים אַחַר-כָּךְ לְהִתְגַּבֵּר שׁוּב וּלְהַפִּילוֹ יוֹתֵר, וּכְדֶרֶךְ מָשָׁל, כְּשֶׁשּׁוֹבְרִין דָּבָר נַעֲשָֹה מִמֶּנּוּ שְׁנֵי חֲלָקִים.

ב–תקיב

אָמַר הָאָדָם הָרוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה אֵין צָרִיךְ לְהַקְפִּיד וְלַחֲזוֹר עַל הַתֵּיבָה כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְכַוֵּון הֵיטֵב, אֶלָּא צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל כַּמָּה שֶׁיּוּכַל לְכַוֵּן פֵּירוּשׁ הַמִּלּוֹת וְלָלֶכֶת מִתֵּיבָה לְתֵיבָה לְהַלָּן.

ב–תקיג

אָמַר: "אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֶהֱיֶה בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת הָאַחֲרוֹן שֶׁל אֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, וְאֶרְאֶה שֶׁהַגְאֻלָּה עֲדַיִן לֹא בָּאָה, אַף-עַל-פִּי-כֵן אַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵימָה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ"!

ב–תקיד

אָמַר מוֹהַרְנַ"תְּ, הַתְחָלַת עִנְיַן שְׁתִיַּת יַי"שׁ, הַנָּהוּג אֵצֶל הַחֲסִידִים, הִתְחִיל מִזֶּה שֶׁרָאוּ הַצַּדִּיקִים מִתַּלְמִידֵי הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב, שֶׁטּוֹב לְהִתְקַבֵּץ יַחַד וּלְדַבֵּר בַּעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ וְהֻכְרְחוּ מִשּׁוּם כָּךְ לְחַלֵּק מְעַט יַי"שׁ, כְּדֵי לְקָרֵב הַלְּבָבוֹת, אוּלָם אַחַר-כָּךְ הִתְמַעֲטוּ הַלְּבָבוֹת וְהַדִּבּוּרִים שֶׁל הַמִּתְקַבְּצִים, וְהַיַּי"ש הִתְרַבָּה, וְנִשְׁאָר מִכָּל הַהִתְקַבְּצוּת רַק עִנְיַן הַשְּׁתִיָּה, וּמִשּׁוּם כָּךְ קָץ וּמָאַס רַבֵּנוּ אֶת הַמִּנְהָג הַזֶּה, עַד שֶׁאָמַר פַּעַם: "אֵינִי יָכוֹל כְּבָר לִסְבֹּל אֶת הַיָּמִים הַטּוֹבִים שֶׁלָּכֶם"!, "אִיּךְ קֶען שׁוֹין נִישְׁט אוֹיס שְׁטֵיין אַיֶיערֶע פְּרָאזְנִיקֶעס" !. וּמִשּׁוּם כֵּן הִקְפִּיד רַבֵּנוּ, שֶׁאצֶל אַנַ"שׁ יִהְיֶה הַהִתְקַבְּצוּת רַק בְּעִנְיַן עֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ. וְרַק בִּימֵי רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין חִלְּקוּ תֵּה לִקְהַל הַשּׁוֹמְעִים, וְאָמַר רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין, שֶׁהוּא מִנְהָג טוֹב, כִּי עַל-יְדֵי-זֶה לֹא יָבוֹאוּ לִידֵי שִׁכְרוּת.

ב–תקטו

מוֹהַרְנַ"תְּ אָמַר: מַה שֶּׁנָּהֲגוּ יִשְֹרָאֵל לוֹמַר סְלִיחוֹת בְּאַשְׁמוֹרֶת הַבֹּקֶר הוּא כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ אַחַר כַּךְ כִּוְתִיקִין, כָּל-כַּךְ חֲשׁוּבָה תְּפִלַּת הַוְּתִיקִין.

ב–תקטז

מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אָמַר, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לִרְצוֹת וּלְהַסְכִּים בְּהַנְהָגַת חַיָּיו, כְּמוֹ שֶׁהַשֵּׁם-יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג אוֹתוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה בֶּאֱמֶת יִהְיֶה לוֹ הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ, "וִוייל וִוי אֲזוֹי סְ'אִיז, וֶועט זַיין אַזוֹי וִוי דוּ וִוילְסְט".

ב–תקיז

אָמַר: "אֲנִי אוֹהֵב לְהִתְפַּלֵּל כִּוְותִיקִין, אֲבָל לֹא עִם הַלַּמְדָּן הַכַּעֲסָן" (שֶׁמְּמַהֵר בִּתְפִלָּתוֹ, מֵחֲמַת שֶׁמַּקְפִּיד בְּדִיּוּק עַל זְמַן הַנֵּץ), "אָבֶּער נִישְׁט מִיטְן בֵּייזְן לַמְדָּן".

ב–תקיח

מוֹהַרְנַ"תְּ אָמַר: הַמַּגִּיד וְתַלְמִידָיו וְתַלְמִידֵי תַלְמִידָיו הָיוּ צַדִּיקֵי אֱמֶת, אַחַר כַּךְ יֵשׁ בֵּינֵיהֶם עֵירוּב טוֹב וְרָע.

ב–תקיט

מוֹהַרְנַ"תְּ הִתְבַּטֵּא פַּעַם קָשֶׁה לְעִנְיַן הַפְּגָם שֶׁנִּפְגָּשִׁים חָתָן וְכַלָּה לִפְנֵי נִשּׂוּאֵיהֶם, וְאָמַר: "מַבּוּל שֶׁל מַיִם – נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁלֹּא יָבִיא לָעוֹלָם, אוּלָם עַל מַבּוּל שֶׁל אֵשׁ – לֹא נִשְׁבַּע... וּבָזֶה שֶׁחָתָן וְכַלָּה נִפְגָּשִׁים קֹדֶם חֲתֻנָּתָם, צְרִיכִים לְפַחֵד וּלְהִתְיָרֵא מֵעֹנֶשׁ מַבּוּל שֶׁל אֵשׁ..."

ב–תקכ

מוֹהַרְנַ"תְּ אָמַר: כְּדַאי לוֹ לְאָדָם לִחְיוֹת שִׁבְעִים שָׁנָה, בָּעוֹלָם הַזֶּה עִם כָּל הַסֵּבֶל וְהַצָּרוֹת, אֲפִלּוּ אִם לֹא יַחְטוֹף וְיַעֲשֶֹה הָאָדָם שׁוּם דָּבָר הָגוּן וְטוֹב, רַק זֶה שֶׁיִּמְּנַע עַצְמוֹ מֵהִרְהוּר רַע אֶחָד פָּחוֹת, גַּם זֶה כְּבָר כְּדַאי. וְהָיָה מַפְטִּיר בָּזֶה ראבר"נ וְאוֹמֵר: "וְכָל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁעוֹשִֹים עוֹד אֵיזֶה מִצְוָה, בְּוַדַּאי כְּדַאי וּכְדַאי".

ב–תקכא

מוֹהַרְנַ"תְּ אָמַר: הָעוֹלָם אוֹמְרִים שֶׁסֵּפֶר הַשְּׁלָ"ה הוּא הָאוֹצָר שֶׁל הַגַּן-עֵדֶן "פָאוָוארְג", וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁסִּפְרֵי לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת שֶׁלִּי הֵם הַגַּן עֵדֶן בְּעַצְמוֹ.

ב–תקכב

שִׁבַּח פַּעַם מוֹהַרְנַ"תְּ אֶת הַסֵּפֶר "חַיֵּי אָדָם", וְאָמַר שֶׁמְחַבְּרוֹ כִּוֵּן מְאֹד לַהֲלָכָה וְכוּ'.

ב–תקכג

מוֹהַרְנַ"תְּ אָמַר פַּעַם: "הַחִדּוּשִׁים שֶׁל רַבִּי שִׁמְשׁוֹן מֵאוֹסְטְרוֹפּוֹלִי מְבַקְּעִים לִי אֶת הַמֹּחַ"! "רַבִּי שִׁמְשׁוֹן'ס חִדּוּשִׁים שְׁפַּאלְטְן מִיר דֶּעם מֹחַ"!.

ב–תקכד

פַּעַם שָׁלַח רַבִּי יִצְחָק בֶּן מוֹהַרְנַ"תְּ מִכְתָּב לְאָבִיו, וּבוֹ סִפֵּר לוֹ דְּבַר פֶּלֶא, שֶׁנִּמְצָא בְּעִירוֹ טוּלְטְשִׁין אָדָם פָּשׁוּט בְּשֵׁם רַבִּי נְתַנְאֵל שֶׁכָּל בִּרְכוֹתָיו שֶׁמְּבָרֵךְ מִתְקַיְּמוֹת לְהַפְלִיא. וְשָׁאַל לְמוֹהַרְנַ"תְּ מַה דַּעְתּוֹ בָּזֶה, בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מוֹהַרְנַ"תְּ שֶׁיְסַפֵּר לוֹ מֵהַנְהָגוֹתָיו וּמִדֶּרֶךְ חַיָּיו שֶׁל הָאִישׁ הַזֶּה, וְכָתַב לוֹ אִי אֵלּוּ מֵהַנְהָגוֹתָיו הַטּוֹבִים, הֵשִׁיבוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ שֶׁעֲדַיִן אֵין כֹּחוֹ בְּבִרְכוֹתָיו מֵהַנְהָגוֹת אֵלּוּ וְיִתְחַקֶּה וְיַחְקוֹר הֵיטֵב יוֹתֵר אַחַר הַנְהָגוֹתָיו וְיוֹדִיעוֹ, וְכָתַב לוֹ שֶׁהִבְחִין בּוֹ שֶׁהוּא זָהִיר מְאֹד בְּקִימַת חֲצוֹת לַיְלָה וַעֲרִיכַת הַתִּקּוּן בּוֹ, כָּתַב לוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ כֵּן כֵּן זֶה הַדָּבָר הוּא שֶׁהוֹעִיל לוֹ לִזְכּוֹת לְדָבָר חָשׁוּב זֶה, "הַיְינוּ דְאַהֲנֵי לֵיהּ".

ב–תקכה

אָמַר: "מָשִׁיחַ עוֹד תִּהְיֶה לוֹ עֲבוֹדָה קָשָׁה עִם הַחֲסִידִים יוֹתֵר מֵהָעֲבוֹדָה שֶׁתִּהְיֶה לוֹ עִם הָאֶפִּיקוֹרְסִים, כִּי לָאֶפִּיקוֹרְסִים יַרְאֶה מוֹפֵת אֶחָד וְיִתְבַּטְּלוּ לְגַמְרֵי עִם כָּל חָכְמוֹתֵיהֶם וַחֲקִירוֹתֵיהֶם, מַה שֶׁאֵין כֵּן עִם הַחֲסִידִים..."

ב–תקכו

פַּעַם אָמַר מוֹהַרְנַ"תְּ, "לָמָה הָיָה צַדִּיק זֶה וְזֶה גָּדוֹל בְּמַעֲלָה כָּל-כָּךְ? – מִשּׁוּם שֶׁהָיָה לוֹ כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה הִתְחַזְּקוּת". וְכָךְ מָנָה כַּמָּה וְכַמָּה צַדִּיקִים שֶׁכֻּלָּם לֹא הִגִּיעוּ לְמַדְרֵגָתָם כִּי-אִם עַל-יְדֵי הַהִתְחַזְּקוּת, וְסִיֵּם: "וּמַדּוּעַ הִנְנִי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ לִי כָּךְ הַרְבֵּה הִתְחַזְּקוּת.

ב–תקכז

כְּשֶׁשָּׁהָה מוֹהַרְנַ"תְּ בִּבְרָאד עִם רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין, לָמַד מוֹהַרְנַ"תְּ לִפְנֵי הָעוֹלָם אֶת הַתּוֹרָה "אֲזַמְּרָה" (שֶׁבְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן ח"א, סִימָן רפב) בְּהִתְלַהֲבוּת. וְשָׁמַע מוֹהַרְנַ"תְּ אֵיךְ שֶׁאוֹמֵר רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין בְּלַחַשׁ לְעַצְמוֹ עַל הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים בִּפְנִים הַתּוֹרָה: "בְּוַדַּאי! בְּוַדַּאי"! בְּהִתְכַּוְּנוֹ, שֶׁפָּשׁוּט וְנָכוֹן הַדָּבָר הַנִּלְמָד מִתּוֹרָה זוֹ. פָּנָה אֵלָיו מוֹהַרְנַ"תְּ וְאָמַר: "אֲזוֹי אֲזוֹי", "כָּךְ, כָּךְ", רַבִּי נַחְמָן! וְכִי פָּשׁוּט הַדָּבָר, כַּמָּה אֲנָשִׁים כְּבָר קֵרַבְתָּ לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי תּוֹרָה זוֹ, כְּאוֹמֵר, שֶׁנִּמְצָאִים עֵצוֹת עֲמֻקּוֹת בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ בְּתוֹרָה זוֹ, שֶׁאֶפְשָׁר לְקָרֵב עַל יָדָם אֶת כָּל יִשְֹרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

ב–תקכח

פַּעַם אָמַר מוֹהַרְנַ"תְּ: אִם רַבִּי אַבָּא לֹא קִבֵּל וְלָמַד מֵרַשְׁבִּ"י רַק מַה שֶּׁכָּתוּב (הַיְינוּ: הַכָּתוּב בְּסֵפֶר הַזֹּהַר וְהַתִּקּוּנִים), הֲרֵי אֲנַחְנוּ קִבַּלְנוּ מֵרַבֵּנוּ יוֹתֵר". "אוֹיבּ רַבִּי אַבָּא הָאט מֶער נִישְׁט מְקַבֵּל גִּיוֶוען נָאר וָואס סְ'שְׁטֵייט, הָאבְּן מִיר פוּן רֶעבְּן מְקַבֵּל גִּיוֶוען מֶער".

ב–תקכט

סִפְּרוּ לְמוֹהַרְנַ"תְּ, שֶׁפַּעַם הָלְכוּ הַחֶבְרַיָּיא שֶׁל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב לְנַחֵם אֵיזֶה אָבֵל וְהִתְחִילוּ לְדַבֵּר בֵּינֵיהֶם בַּעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ כְּדַרְכָּם, עַד שֶׁשָּׁכְחוּ, שֶׁבָּאוּ לְנַחֵם אֶת הָאָבֵל וְהִתְחִלּוּ לִרְקֹד, לְרֹב הַהִתְלַהֲבוּת שֶׁבָּא לָהֶם מִדִּבּוּרֵיהֶם, וְגַם הָאָבֵל שָׁכַח שֶׁהוּא אָבֵל וְרָקַד עִמָּהֶם. אָמַר מוֹהַרְנַ"תְּ: "כְּשֶׁמְּדַבְּרִים מֵרַבֵּנוּ, גַּם יָכוֹל לִהְיוֹת כָּךְ". אַז מְ'רֶעדְט פוּן רֶעבְּן, קֶען אוֹיךְ אַזוֹי זַיין".

ב–תקל

אָמַר פַּעַם מוֹהַרְנַ"תְּ: "יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁרַבִּי לִיפָּא הָיָה חָסִיד וְיָרֵא יוֹתֵר מִמֶּנִּי, וְעַתָּה אֵיפֹה הוּא וְאֵיפֹה אֲנִי..." "אִיךְ וֵוייס אַז רַבִּי לִיפָּא אִיז גִּיוֶוען פְרוּמֶער פוּן מִיר אוּן אִיצְטֶער ווּאוּ אִיז עֶר, אוּן ווּאוּ בִּין אִיךְ..."

ב–תקלא

אָמַר פַּעַם: "אַשְׁרֵי הָעֵינַיִם, שֶׁרָאוּ אֶת עֵינֵי רַבֵּנוּ; וְאַשְׁרֵי הָעֵינַיִם, הָרוֹאוֹת אֶת הָעֵינַיִם, שֶׁרָאוּ אֶת רַבֵּנוּ". כְּשֶׁסִּפֵּר זֹאת רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן, הָיָה מְסַיֵּם, שֶׁכֵּן הוּא מִדּוֹר לְדוֹר.

ב–תקלב

כְּשֶׁבִּקֵּר מוֹהַרְנַ"תְּ בִּקְרִימֶנְטְשׁוּק, בְּבֵית חַיָּה, בַּת רַבֵּנוּ, שֶׁנִּשְּׂאָה לְהָרַב הַצַּדִּיק, רַבִּי אַהֲרֹן הַמְכֻנֶּה רַבִּי אַרְקֶע, נֶכְדּוֹ שֶׁל הָרַב בַּעַל הַתַּנְיָא, בְּזִווּגָהּ הַשֵּׁנִי, דִּבֵּר שָׁם בַּאֲרוּכָה עִם בַּעֲלָהּ רַבִּי אַרְקֶע, אַחַר-כָּךְ הִפְלִיג רַבִּי אַהֲרֹן בְּמַעֲלָתוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ"תְּ וְאָמַר: כָּל כִּתְבֵי הָאֲרִ"י מוּנָחִים אֶצְלוֹ כִּבְכַף יָדוֹ, הַנִּקְרָא בְּלַעַ"ז "דָּאלָנְיֶע".

ב–תקלג

כְּשֶׁבָּא פַּעַם מוֹהַרְנַ"תְּ לְבִקּוּר בְּעִיר בַּאפָלְיֶע, הָיָה שָׁם לָרַבָּנִים אֵיזֶה שְׁאֵלַת עֲגוּנָה, שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְפוֹתְרָהּ, אָמַר רַבִּי מַתִּתְיָהוּ לֵיבּ מִבָּאפְלְיֶע לָרַבָּנִים, שֶׁיִּשְׁאֲלוּ שְׁאֵלָתָם לְמוֹהַרְנַ"תְּ, וְכֵן עָשֹוּ, וְהֵאִיר מוֹהַרְנַ"תְּ אֶת עֵינֵיהֶם בִּשְׁאֵלָתָם.

ב–תקלד

שָׁאַל פַּעַם אֶחָד אֶת מוֹהַרְנַ"תְּ, אִם יִקְרָא אֶת בְּנוֹ בְּשֵׁם נַחְמָן עַל שֵׁם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, אוֹ עַל שֵׁם אִישׁ אֶחָד מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ, שֶׁשְּׁמוֹ הָיָה אַיְיזִיק, עָנָה לוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ, שֶׁיָּכוֹל לִקְרֹא לִבְנוֹ בְּשֵׁם אַיְיזִיק, כִּי גַּם רַבֵּנוּ קָרָא לְעַצְמוֹ בְּשֵׁם אַיְיזִיק, בְּעֵת שֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ-יִשְֹרָאֵל כַּמְסֻפָּר בְּסֵפֶר שִׁבְחֵי הָרַ"ן, וּפַעַם אָמַר רַבֵּנוּ: "וּמַדּוּעַ קָרָאתִי לְעַצְמִי בְּשֵׁם אַיְיזִיק..." וְלֹא סִיֵּם. "אוּן פַאר וָואס הָאבּ אִיךְ מִיר גִּירוּפְן אַיְיזִיק...".

ב–תקלה

לְעֵת זִקְנָתוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ"תְּ, בִּהְיוֹתוֹ כְּבָר חָלוּשׁ, קָרָא סֵדֶר שְׁמוֹ"ת – שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם. בְּיוֹם שִׁשִּׁי לִפְנֵי חֲצוֹת הַיּוֹם, בִּהְיוֹתוֹ עֲדַיִן מְעֻטָּר בִּתְפִלָּיו, שְׁאָלוֹ אֶחָד מֵאַנַ"שׁ: "הֲרֵי אֵין הַדָּבָר מֻסְכָּם עַל-פִּי דִבְרֵי הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ, כִּי עַל-פִּי הַסּוֹד נָכוֹן לוֹמַר שְׁמוֹ"ת לְאַחַר חֲצוֹת, עָנָה לוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ: "א אֶת הַכֹּל אֶפְשָׁר לְקַיֵּם עַל-פִּי דִבְרֵי הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה".

ב–תקלו

פַּעַם, כְּשֶׁלֹא בָּא אֶחָד מֵאַנַ"שׁ אֶל מוֹהַרְנַ"תְּ לִסְעֻדָּה-שְׁלִישִׁית שֶׁל שַׁבָּת, שְׁאָלוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ עַל זֶה. עָנָה לוֹ הַלָּה, שֶׁמֵּחֲמַת חֲתֻנַּת אֲחוֹתוֹ, שֶׁהִתְחַתְּנָה אָז לֹא הִסְפִּיק לָבוֹא לַסְּעֻדָּה כְּהֶרְגֵּלוֹ. אָמַר לוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ: "אָחוֹת!! אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחוֹתִי אַתְּ!..." (מִשְּׁלֵי יז, ד) "אַ שְׁוֶועסְטֶער!! וְכוּ'".

ב–תקלז

בִּזְמַן מוֹהַרְנַ"תְּ, כְּשֶׁהָיָה אָדָם רוֹצֶה לִנְסֹעַ לְאֵזוֹר פּוֹלִין, הָיָה צָרִיךְ רִשְׁיוֹן וּפַסְפּוֹרְט, אוּלָם מוֹהַרְנַ"תְּ, בְּלֵית בְּרֵירָה, נָסַע לְשָׁם עִם רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין לֹא פַּסְפּוֹרְט וְרִשְׁיוֹן, כִּי אָז נָהֲגוּ שׁוֹטְרֵי הַגְּבוּל לִבְלִי לִבְדֹּק אֶת הָרַבָּנִים וְהָאַדְמוֹרִי"ם, אִם יֵשׁ לָהֶם פַּסְפּוֹרְטִים, אֶלָּא רַק שְׁאָלוּם, אִם יֵשׁ לָהֶם פַּסְפּוֹרְט; וּכְשֶׁהָיוּ עוֹנִים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם נְיָרוֹת מְאֻשָּׁרִים, שׁוּב א חָקְרוּ וְדָרְשׁוּ אַחֲרֵיהֶם יוֹתֵר. כְּשֶׁשָּׁאֲלוּ שׁוֹמְרֵי הַגְּבוּל אֶת רַבִּי נַחְמָן, אִם יֵשׁ לוֹ פַּסְפּוֹרְט, עָנָה: "וְכִי בְּיָמִים אֵלּוּ נוֹסְעִים לֹא פַּסְפּוֹרְט"? וְכַךְ עָבַר אֶת הַגְּבוּל בְּשָׁלוֹם.

ב–תקלח

מוֹהַרְנַ"תְּ הָיָה לוֹ בְּכָל יוֹם שִׁעוּר וְסֵדֶר קָבוּעַ לַאֲמִירַת תְּהִלִּים, דְּהַיְינוּ: אֲמִירַת יוֹם אֶחָד שֶׁל תְּהִלִּים, וּבִימֵי הַשּׁוֹבָבִים וְהַסְּפִירָה הָיָה מוֹסִיף עוֹד בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים, נוֹסָף עַל הַקְּבִיעוּת הַיּוֹם יוֹמִית, וְהוּא עַל-פִּי הַנֶּאֱמָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק ב' סִימָן ע"ג, עַיֵּן שָׁם.