ד-שפט

כְּשֶׁבָּאוּ הַבַּחוּרִים הַחֲדָשִׁים מִפּוֹלַנְיָה לְרוּסְיָא, וְרָאָה אוֹתָם הֶחָסִיד רַבִּי דָּוִד צְבִי דַּאשִׁיוְוסְקֶע זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, נִגַּשׁ אֲלֵיהֶם וְחִזְּקָם וְעוֹדְדָם, כְּשֶׁעִקַּר דְּבָרָיו הֵם בַּמֶּה שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ (לעיל ח"ב סעיף נ"ד): "עִנְיָנִי הוּא סוֹד, אוּלָם אֵינוֹ סוֹד כִּשְׁאָר הַסּוֹדוֹת, אֶלָּא הוּא סוֹד כָּזֶה שֶׁאף אַחַר שֶׁמְּגַלִּים אוֹתוֹ נִשְׁאָר הוּא בְּגֶדֶר סוֹד", וְעַל כֵּן עֲלֵיכֶם לָדַעַת עַתָּה בְּהַתְחָלַת הִתְקָרְבוּתְכֶם, שֶׁכָּל חַיֵּיכֶם עֲלֵיכֶם לַחְתֹּר עוֹד וָעוֹד בַּהֲבָנַת עֹמֶק תּוֹרָתוֹ וְקִיּוּם עֵצוֹתָיו, וּמִיּוֹם לְיוֹם יִתְגַּלֶּה לָכֶם יוֹתֵר בֵּאוּר סוֹד זֶה, אַף-עַל-פִּי שֶׁגַּם בְּסוֹפָם יִשָּׁאֵר עִנְיָנוֹ בְּגֶדֶר תַּעֲלוּמָה וָסוֹד, כִּי הַמְּכֻסֶּה הוּא הַגָּלּוּי, כַּיָּדוּעַ. (וע"ע להלן בח"ו, סעיף ת"ה).]