ד-תקיג

כְּשֶׁנִּכְנַס פַּעַם בְּלֵיל שַׁבָּת רַבִּי מַתִּתְיָהוּ כֹּהֵן לְהַקְלוֹיז, וְרָאָה אֵיךְ שֶׁכַּמָּה מֵהַבַּחוּרִים יוֹשְׁבִים וְשׁוֹתִים מַיִם קָרִים וּמְדַבְּרִים בֵּינֵיהֶם, מַיִם חַמִּים לֹא הָיָה לָהֶם, פָּנָה וְאָמַר לָהֶם: "רַבֵּנוּ אָמַר שֶׁבְּלֵיל שַׁבַּת קֹדֶשׁ שׁוֹרֶה בָּעוֹלָם צִמָּאוֹן לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ", אִם כֵּן מַדּוּעַ תְּכַבּוּ וּתְקַרְרוּ אֶת הַצִּמָּאוֹן הַזֶּה בְּמַיִם קָרִים, וַהֲרֵי עַתָּה הוּא זְמַן נָכוֹן לִדְבֵקוּת בַּשֵּׁם יִתְבָּרַךְ?]