ג-רלב

כְּשֶׁהִתְקַיְמָה חֲתוּנַת נֶכְדָתוֹ שֶׁל הָרַב הַצַּדִּיק רַבִּי מָרְדְּכַי מִטְּשֶׁרְנוֹבִּיל עִם נֶכֶד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הָיָה כְּבָר רַבִּי מָרְדְּכַי חָלוּשׁ מְאֹד וְאַף-עַל-פִּי-כֵן מֵחֲמַת הַשִּׂמְחָה נִכְנְסוּ אֵלָיו הַבָּאִים לַחֲתוּנָה עִם קְוִויטְלַאךְ "פִּתְקָאוֹת", אַחַר כַּךְ אָמַר שֶׁרַק אֶחָד מֵאַנַ"שׁ בֵּין כָּל הַבָּאִים בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ בַּקָּשָׁה עַל רוּחָנִיּוּת, שֶׁכָּתַב בַּקְוִיטְל אֶת הַפָּסוּק שֶׁבַּתְּהִלִּים (פרק כה): "צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי".