ג-שכח

בְּעֵת הִתְמַנּוּתוֹ שֶׁל הָרַב מִטְּשֶׁערִין, הָיְתָה הָעִיר שַׁיֶּכֶת לְמַגִּידוּתוֹ שֶׁל הָרַבִּי רַבִּי יַעֲקֹב יִשְׂרָאֵל מִטְּשֶׁערְקַאס בְּנוֹ שֶׁל הָרַב הַצַּדִּיק רַבִּי מָרְדְּכַי מִטְּשֶׁרְנוֹבִּיל זַצַ"ל, וּכְשֶׁבָּא הָרַב לְכַהֵן כְּרַב בִּטְּשֶׁערִין, לֹא הָלַךְ לְקַבֵּל אֶת הַהִתְמַנּוּת מֵהָרַבִּי מִטְּשֶׁערְקַאס הַנַּ"ל כַּנָּהוּג, מֵחֲמַת הַמַּחְלֹקֶת הַגְדוֹלָה שֶׁהָיְתָה עַל אַנַ"שׁ, חָרָה הַדָּבָר לַאֲנָשָׁיו מְאֹד, וְנָסְעוּ וְהִתְאוֹנְנוּ לִפְנֵי רַבָּם בְּטְשֶׁרְקַאס, בְּאָמְרָם אַף עַל פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת לַמְדָן גָּדוֹל וּמוּפְלָג הוּא, אוּלָם הֵפֵר בְּכָךְ אֶת הַמּוּסְכָּם מִכְּבָר בְּעִנְיָן הַנְהָגַת הַמַּגִּידוּת. אַחַר זְמַן לֹא רַב בָּא הָרַבִּי לִשְׁבֹּת שַׁבָּת בִּטְשֶׁערִין כְּמִנְהָגוֹ לִשְׁבֹּת בָּעֲיָרוֹת שֶׁתַּחַת מַגִּידוּתוֹ, וְשׁוּב לֹא הָלַךְ הָרַב לְקַבֵּל פָּנָיו כַּנָּהוּג. חָרָה לוֹ הַדָּבָר מְאֹד, שֶׁאף אַחַר שֶׁכְּבָר בָּא הוּא בְּעַצְמוֹ לִטְּשֶׁערִין, אַף עַל פִּי כֵן אֵין הָרַב בָּא לְקַבֵּל פָּנָיו. בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר הִגִּיעַ לְהָרַב שְׁלִיחַ מְיֻחָד לֵאמֹר לוֹ שֶׁהָרַב מִטְשֶׁערְקַאס קוֹרֵא לוֹ לָבוֹא אֶצְלוֹ. וְהִנֵּה הָרַב הָיָה נוֹהֵג לְדַבֵּר בְּשַׁבָּת רַק בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ [ראה זוהר פקודי ר"ה] (בִּפְרַט לְאַחַר שֶׁחִבֵּר אֶת הַסֵּפֶר "יְקָרָא דְשַׁבַּתָּא"), עָנָה לְהַשְּׁלִיחַ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ "לְאַחַר הַבְדָּלָה אָבוֹא", חָרָה לָהֶם הַדָּבָר עוֹד יוֹתֵר. בָּעֶרֶב לְאַחַר הַבְדָּלָה אָכֵן בָּא לְבֵית הָרַבִּי וְקִבְּלוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, בֵּין דְּבָרָיו עִמּוֹ, שָׁאֲלוֹ: הַאִם יֵשׁ לָכֶם סְמִיכָה לְרַבָּנוּת? וּמִמִּי נִסְמַכְתֶּם? עָנָה לוֹ הָרַב: "יוֹדֵעַ אֲנִי לִלְמוֹד", וְסִפֵּר לוֹ שֶׁהוּא בֵּן לְמִשְׁפָּחָה שֶׁכְּבָר כִּהֲנוּ בְּרַבָּנוּת בַּעֲיָרוֹת שׁוֹנוֹת מֶשֶׁךְ חֲמִשָּׁה עָשָׂר דּוֹרוֹת. וְהִנֵּה הָרַבִּי מִטְשֶׁערְקַאס הָיָה לוֹקֵחַ עִמּוֹ תָּמִיד בִּנְסִיעוֹתָיו אֶת תַּלְמִידוֹ הַגָּאוֹן מִקַארְסִינֶע, פָּנָה אֵלָיו הָרַבִּי מִטְּשֶׁערְקַאס וְאָמַר לוֹ: "הָרַב מִקַּארְסִינֶע לֵךְ וּבְחוֹן נָא אוֹתוֹ", נִכְנְסוּ שְׁנֵיהֶם לְחֶדֶר פְּנִימִי וְדִבְּרוּ בְּלִמּוּד עַד שֶׁהִתְפָּעֵל הָרַב מִקַּארְסִינֶע וְיָצָא וְהִכְרִיז לְהָרַבִּי מִטְּשֶׁערְקַאס בְּהִתְלַהֲבוּת וּבְהִתְפָּעֲלוּת "יָכוֹל הוּא לְכַהֵן כְּרַב בְּכָל תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל". מֵאָז נִשְׁתַּתְּקוּ כָּל הַקִּטְרוּגִים סְבִיב הָרַב, וְחָזַר הַשָּׁלוֹם לָעִיר. (סִבַּת הַדָּבָר שֶׁלֹּא בִּקֵּשׁ הָרַב רְשׁוּת מִמֶּנּוּ הָיָה גַּם, כִּי בָּא לָדוּר שָׁם וְלִפְסֹק הֲלָכוֹת לְאַנַ"שׁ וּלְהַשׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ כְּתַלְמִיד-חָכָם הַבָּקִי בַּהֲלָכוֹת בִּלְבָד, בִּפְקוּדָתוֹ שֶׁל רַבִּי נַפְתָּלִי תַּלְמִיד רַבֵּנוּ, וְלֹא כְּרַב עִם כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּעַ מִכָּךְ).