ג-שלב

כְּשֶׁאמַר פַּעַם אֶחָד מֵאַנַ"שׁ לְהָרַב, אַחַר יְמֵי הַפֶּסַח, הִנֵּה כְּבָר עָבְרוּ יְמֵי הַפֶּסַח, אָמַר לוֹ הָרַב שֶׁלֹּא נָכוֹן לוֹמַר כֵּן אֶלָּא צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁהַפֶּסַח כְּבָר נִכְנָס וְלֹא שֶׁעָבַר, "אַרַיין גִינוּמֶען דֶעם פֶסַח", עַל פִּי מַה שֶׁרַבֵּנוּ אוֹמֵר בְּתוֹרָה קל"ה עַל הַפָּסוּק "כִּי אֶקַּח מוֹעֵד" שֶׁמְּקַבְּלִין וְלוֹקְחִים אֶת הַיּוֹם-טוֹב וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לַעֲנָוָה, כַּמְּבוֹאָר שָׁם בִּפְנִים הַתּוֹרָה, עַיֵּן שָׁם, וְכֵן נַעֲשָׂה בְּכָל חַג כְּשֶׁמְּכַבְּדִים אוֹתוֹ כָּרָאוּי, שֶׁנִּלְקַח וְנִכְנַס לְטוֹבָה בְּמִסְפַּר יְמֵי חַיֵּי הָאָדָם.