ג-שעה

חָלָה פַּעַם רַבִּי יִצְחָק בֶּן מוֹהַרְנַ"תְּ, בְּמַחֲלָה קָשָׁה מְאֹד, כְּשֶׁבִּקֵּשׁ בִּתְפִלָּתוֹ מֵה' יִתְבָּרַךְ עַל רְפוּאָתוֹ, נַעֲנָה וְאָמַר: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְכִי מַה כְּבָר אוּכַל לְהַבְטִיחֲךָ? שֶׁאבְטִיחֲךָ שֶׁאִם תַּבְרִיאֵנִי אֶהֱיֶה מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה אִישׁ כָּשֵׁר?! אֵינִי יָכוֹל לְהַבְטִיחֲךָ זֹאת; אוּלָם זֹאת כֵּן אוּכַל לְהַבְטִיחֲךָ, אִם תַּבְרִיאֵנִי לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח זֹאת, וְתָמִיד אוֹדֶה לְךָ עַל חֶסֶד וְטוֹבָה זוֹ! וְאָכֵן הִבְרִיא.