ג-תנט

כְּשֶׁשָּׁאֲלוּ אֶת רַבִּי אַבְרָהָם, מַדּוּעַ אֵינוֹ מַמְשִׁיךְ לִכְתֹּב חִדּוּשָׁיו עַל לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, עָנָה וְאָמַר: כָּל חִדּוּשַׁי שֶׁכָּתַבְתִּי, כָּתַבְתִּים בַּיְּעָרוֹת וּמִתּוֹךְ בְּכִיּוֹת שֶׁבָּכִיתִי לִפְנֵי כָּל חִדּוּשׁ וְחִדּוּשׁ שֶׁהִתְחַדֵּשׁ לִי וְכָעֵת בְּזִקְנוּתִי אֵין בְּכֹחִי לִבְכּוֹת כָּךְ, מִשּׁוּם כָּךְ פָּסַקְתִּי מִלִּכְתֹּב. (ה"ה: ראה ליקו"מ ח"א תו' רס"ב).