ג-תסה

בְּעֵת שֶׁהָיָה רָאבְּרַ"נ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הָיָה נִסְתָּר מְאֹד מְעֵינֵי בְּנֵי אָדָם, וְהֶחְבִּיא אֶת גַּדְלוּתוֹ מְאֹד, שֶׁלֹּא יַכִּירוּ וְיִרְאוּ אֶת גַּדְלוּתוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא הָיָה לוֹ בַּמֶּה לְפַרְנֵס אֶת בְּנֵי בֵיתוֹ, וְהִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לִידֵי כָךְ שֶׁפַּעַם בְּאֶמְצַע הַשַּׁבָּת קִנְטְרָה אוֹתוֹ זוּגָתוֹ מְאֹד עַד שֶׁשִּׁלְחָה אוֹתוֹ מִבֵּיתוֹ, וְהָלַךְ לְבֵית רַבִּי מֵאִיר אַנְשִׁין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וּכְשֶׁסִּפֵּר לוֹ מִמַּה שֶּׁעָבַר עָלָיו הִתְפַּלֵּא רַבִּי מֵאִיר מְאֹד, נַעֲנָה לוֹ רָאבְּרַ"נ בְּהַמְלִיצוֹ עַל מַעֲשֶׂה זוּגָתוֹ, וְאָמַר בְּצַחוּת: אִלּוּ לֹא הָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ מְפַרְנֵס אֶת שָׂרָה אִמֵּנוּ גַּם הִיא הָיְתָה מְשַׁלַּחַת אוֹתוֹ מִבֵּיתוֹ.