ג-תסז

סִפֵּר רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁפַּעַם הָיְתָה מַגֵּפַת יְלָדִים טִיפוּס בְּאוּמַאן, עַד שֶׁכָּל בַּיִת שֶׁאֶחָד מִבָּנֶיהָ נִפְגַּע בָּהּ, הָיוּ מוֹצִיאִים אֶת כָּל בְּנֵי הַבַּיִת מִתּוֹכָהּ וְאוֹטְמִים אֶת הַדִּירָה לְמֶשֶׁךְ זְמַן, גַּם בְּבֵית אָבִיו רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, נִפְגְּעוּ כַּמָּה מִיַּלְדֵי הַבַּיִת מִמַּגֵּיפָה זוֹ, אוּלָם הֶעֱלִים רַבִּי נַחְמָן אֶת הַדָּבָר מִתּוֹשָׁבֵי הָעִיר, וְהָלַךְ וְסָגַר אֶת בְּנֵי בֵיתוֹ מִבִּפְנִים וְלֹא נָתַן לְאַף אֶחָד מִבְּנֵי הַבַּיִת לָצֵאת, וְשָׁהָה עִמָּהֶם מֶשֶׁךְ זְמַן וְהִפְצִיר בִּתְפִלָּה, עַד שֶׁנִּתְרַפְּאוּ מֵעַצְמָם וְלֹא נִזְקְקוּ לְשׁוּם טִפּוּל רְפוּאִי כְּלַל וּכְלָל, וְהָיָה הַדָּבָר לְפֶלֶא.