ג-תקח

בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה תרע"ה הִגִּיעַ לְקִבּוּץ אַנַ"שׁ זָקֵן מוּפְלָג אֶחָד, וְהִבְחִין רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, אֵיךְ שֶׁנִּגַּשׁ אֵלָיו רַבִּי אַבְרָהָם וּשְׁאֵלוֹ: הֵיכָן הָיִיתָ בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה הֶעָבַר? עָנָה לוֹ הַזָּקֵן אֵיזֶה תֵּרוּץ, נַעֲנָה לוֹ רַבִּי אַבְרָהָם וְאָמַר לוֹ: "זוֹהִי אֲבֵדָה שֶׁאינָה חוֹזֶרֶת". אַחַר-כָּךְ שָׁאַל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אֶת רַבִּי אַבְרָהָם מִי הוּא הַזָקֵן הַלָּז? עָנָהוּ, שֶׁהוּא אֶחָד מֵאַנַ"שׁ שֶׁמֵּעִיר טְרָהְוִויץ, וְעַתָּה דָּר בְּעִיר אַלֶכְּסַנְדְּרִיוְוקֶע, וְהוּא עוֹד זָכָה בִּהְיוֹתוֹ יֶלֶד, לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי מוֹהַרְנַ"תְּ, נִתְעוֹרֵר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק וְרָצָה לְהַכִּירוֹ מִקָּרוֹב הֵיטֵב, כִּי תֵּיכֶף לְאַחַר רֹאשׁ-הַשָּׁנָה חָזַר הַזָּקֵן לְעִירוֹ. וְנָסַע אֵלָיו בְּאֶמְצַע הַחוֹרֶף וּבָא לְבֵיתוֹ שֶׁהָיָה מַרְתֵּף חָשׁוּךְ וְעָזוּב לְבַקְּרוֹ, וּמְצָאוֹ שׁוֹכֵב חוֹלֶה וּכְבָר הָיָה סַגֵּי נָהוֹר. כְּשֶׁהִבְחִין בַּנִּכְנַס, שְׁאֵלוֹ מִי הוּא? עָנָהוּ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק: "אֶחָד מֵאַנַ"שׁ שֶׁמֵּעִיר אוּמַאן" וְשָׂמַח מְאֹד לִקְרָאתוֹ, עַד שֶׁיָּרַד מִמִּטָּתוֹ וְרָקַד עִמּוֹ מְעַט. וְסִפֵּר לוֹ שֶׁבִּהְיוֹתוֹ יֶלֶד קָטָן זָכָה וְקִבֵּל לְזִכָּרוֹן וְכִסְגֻּלָּה מַטְבֵּעַ מִמוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, כְּדֶרֶךְ הַצַּדִּיקִים, וְשָׁמַר עָלָיו כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְזֶה עַתָּה נֶעֱלַם מִמֶּנּוּ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן מַטְבֵּעַ זוֹ.

[שָׁאֲלוּ פַּעַם אֶת רַבִּי אַבְרָהָם אִם נָכוֹן הַדָּבָר לֵילֵךְ לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קֶבֶר אָבִיו רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער הַקָּבוּר בְּאוּמַאן, כִּי אַנַ"שׁ הִקְפִּידוּ לִבְלִי לֵילֵךְ לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל שׁוּם קֶבֶר לְבַד מִצִּיּוּן רַבֵּנוּ (כדלהלן בח"ד, סעיף ק"ע). עָנָה לָהֶם רַבִּי אַבְרָהָם, שֶׁיְכוֹלִים אַתֶּם לָלֶכֶת לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קֶבֶר אָבִי, כִּי אָבִי הָיָה בֶּאֱמֶת צַדִּיק. אֲבָל הֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ עוֹד קְבָרִים סְבִיבוֹ, עַל-כֵּן אֵין לָלֶכֶת. הוּא עַצְמוֹ לֹא הִשְׁתַּטֵּחַ שׁוּם פַּעַם עַל קֶבֶר אָבִיו].