ג-תקצ

בִּהְיוֹתוֹ בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְקִבֵּל פַּעַם מִכְתָּב עִם מָעוֹת מִחוּץ-לָאָרֶץ, לֹא הִמְתִּין רַבִּי אַבְרָהָם, אֶלָּא הָלַךְ מִיָּד בַּבֹּקֶר לַדֹּאַר כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַמִּכְתָּב עִם הַכֶּסֶף, וְנָתַן טַעַם לַדָּבָר עַל פִּי הַמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א סִימָן כה, שֶׁעַל מָמוֹן יִשְׂרָאֵל יֵשׁ חֵן, וּכְשֶׁעוֹבֵר לִרְשׁוּת הָעַכּוּ"ם נֶחְשַׁךְ אוֹרוֹ, עַיֵּן שָׁם. וְעַל כֵּן מִהֵר לְהוֹצִיאוֹ מִידֵיהֶם וּכְדֵי שֶׁיּוּחְזַר לָהֶם חִנָּם הָאֲמִתִּי.