ד-תלו

רַבִּי מִיכְל ב"ר יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הָיָה נוֹהֵג לָבוֹא מִדֵּי שָׁנָה בְּעֶרֶב רֹאשׁ-חֹדֶשׁ אִיָּיר לְאוּמַאן, לְהִשְׁתַּטֵחַ עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ, וְחוֹזֵר תֵּיכֶף לְטוּלְטְשִׁין, וַאֲפִלּוּ אִם חָל עֶרֶב רֹאשׁ-חֹדֶשׁ בְּעֶרֶב-שַׁבָּת חָזַר לִשְׁבּוֹת בְּטוּלְטְשִׁין. וְהָיָה מִנְהָגוֹ אָז לִשְׁהוֹת בְּצִיּוּן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְאַחַר כָּךְ הָיָה בָּא לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּמְדַבֵּר עִם אַנַ"שׁ בַּעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ וְכוּ', וְאַף רָאבְּרַ"נ הָיָה יוֹשֵׁב אֶצְלוֹ לִשְׁמֹעַ דִּבּוּרָיו, וּפַעַם כְּשֶׁשָּׁמַע רָאבְּרַ"נ דִּבּוּרָיו שֶׁדִּבֵּר אָז מֵהַמּוּבָא בַּתְּפִלּוֹת שֶׁבְּסֵפֶר "שַׁעֲרֵי צִיּוֹן": "לְהָפִיק דַּרְכֵי הָעֲנָוָה בֶּאֱמֶת", עָנָה וְאָמַר: מְדַבֵּר הוּא כִּיהוּדִי כָּשֵׁר, "עֶר רֶעדְט וִוי אַ הֶערְלִיכֶער יוּד".