ד-תצג

רַבִּי שְׁלֹמֹה גַּבְרִיאֵל, נָסַע בִּשְׁנַת תרע"ט מִפּוֹלַנְיָה לְאוּמַאן, כְּדֵי לָבוֹא וְלִשְׁהוֹת עִם אַנַ"שׁ בְּאוּמַאן בִּימֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, אוּלָם לֹא הִצְלִיחַ לְהַגִּיעַ לַקִּבּוּץ מֵחֲמַת מְנִיעוֹת הַדֶּרֶךְ, וּבָא לְאַחַר רֹאשׁ-הַשָּׁנָה. בְּאוֹתָהּ עֵת נוֹלַד לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק בְּנוֹ ר' משֶׁה, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק שֶׁיָּבוֹא אֵלָיו לְטֶעפְּלִיק לִהְיוֹת כֹּהֵן עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן שֶׁל בְּנוֹ, וְאָמַר לוֹ רַבִּי שְׁלֹמֹה גַּבְרִיאֵל: הָיִיתִי בָּא אֲלֵיכֶם בְּכָבוֹד, כִּי שָׁמַעְתִּי שֶׁהָיִיתֶם כְּרוּכִים אַחַר ר' אַבְרָהָם, אוּלָם מִסְתּוֹבֵב אֲנִי עַתָּה "לְלֹא רֹאשׁ", כִּי כְּשֶׁשָּׁמַע שֶׁנִּפְטָר כְּבָר רָאבְּרַ"נ, נִשְׁבַּר מִזֶּה מְאֹד, כִּי הֵכִין לְעַצְמוֹ שְׁאֵלוֹת רַבּוֹת לְשׁוֹאֲלוֹ, וְעַתָּה אֵין לוֹ יוֹתֵר אֶת מִי לִשְׁאוֹל שְׁאֵלוֹת אֵלּוּ. הוּא הָיָה לַמְדָן וּבַעַל מֹחַ מוּפְלָג, וְהָיָה נוֹתֵן שִׁעוּרִים בְּגמפ"ת בְּעַמְקוּת עֲצוּמָה וְקִרֵב הַרְבֵּה לְרַבֵּנוּ.