ה- שלד

רַבִּי שְׁלֹמֹה וֶועקְסלֶר זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיָה אָדָם קָדוֹשׁ וּפָרוּשׁ כָּזֶה, שֶׁכְּשֶׁהָיָה נוֹסֵעַ לְהִשְׁתַּטֵּחַ וּלְהִתְפַּלֵּל בְּקֶבֶר רָחֵל אִמֵּנוּ, הָיְתָה זוּגָתוֹ מְכִינָה לוֹ חֲבִילוֹת שֶׁל כֶּסֶף כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת לוֹ צְרוֹר זֶה תִּתֵּן לְרֶכֶב מִסְפָּר זֶה, וּצְרוֹר זֶה לְרֶכֶב מִסְפָּר זֶה. וְלֹא פַּעַם קָרָה לוֹ שֶׁעַל אַף זֹאת הָיָה מַחֲלִיפָם. וְיָשַׁב כָּל יָמָיו רַק עַל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה, וְעַל-כֵּן כְּשֶׁשָּׁאַל פַּעַם אֶת ראבר"נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה אִם יִסַּע מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לְאוּמַן, עָנָה לוֹ ראבר"נ שֶׁאֵין בָּזֶה בֵּרוּר הֲלָכָה, כִּי הֵבִין ראבר"נ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁאדָם פָּרוּשׁ כָּזֶה לֹא יוּכַל לִסְבֹּל אֶת יִסּוּרֵי הַדֶּרֶךְ, בִּפְרָט לִנְסֹעַ מֶשֶׁךְ זְמַן בְּתַעֲרוֹבוֹת עִם עֲרֵלִים עַל הָאֳנִיָּה, שֶׁהֵם בִּשְׁבִילוֹ כְּדֵי פִּקּוּחַ נְפָשׁוֹת מַמָּשׁ.