ג-תרמא

בְּעֵת הַמַּחֲלֹקֶת עַל הַבַּעַל שֵׁם-טוֹב הָיְתָה אִשָּׁה אַחַת שֶׁתָּפְסָה אֶבֶן כְּדֵי לְזָרְקָהּ עַל הַבַּעַל שֵׁם-טוֹב, וּכְשֶׁא יָכְלָה לַהֲרִימָהּ מֵחֲמַת כֹּבֶד הָאֶבֶן, עָנְתָה וְאָמְרָה: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּהְיֶה כְּאִלּוּ זְרַקְתִּיו עָלָיו". אָמַר הַבַּעַל שֵׁם-טוֹב: "בָּעוֹלָם הַבָּא יֵשׁ שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים מִמִּדַּת הָאֱמֶת שֶׁלָּהּ".