ד-קטו

בְּעִנְיָן הַקֻּשְׁיָא הַמְּפֻרְסֶמֶת, שֶׁלִּכְאוֹרָה אֵיךְ שַׁיָּךְ לְהִתְפַּלֵּל עַל תְּשׁוּבָה, הֲרֵי נִתַּן לְאָדָם בְּחִירָה לִבְחֹר טוֹב אוֹ רַע חָלִילָה. הוֹסִיפוּ אַנַ"שׁ עוֹד וְאָמְרוּ, שֶׁתּוֹעֶלֶת הַתְּפִלָּה לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה הִיא בָּזֶה, שֶׁעַל-יְדֵי הַתְּפִלָה לֹא יְרַמֶּה עַצְמוֹ בְּדֶרֶךְ הַתְּשׁוּבָה לַחְשֹׁב וּלְהַרְהֵר שֶׁכְּבָר זָכָה לִתְשׁוּבָה, כִּי כְּשֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל הַתְּשׁוּבָה יַעֲמוֹל יוֹתֵר וְיוֹתֵר לְזַכֵּךְ עַצְמוֹ בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים עוֹד וְעוֹד, וְהַתְּפִלָּה תַּזְכִּירוֹ עוֹד פְּשָׁעִים וְעַוְּלוֹת שֶׁכְּבָר שָׁכַח מֵהֶם, וְכָךְ יִצְטָרֵף וְיִזְדַּכֵּךְ עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ עַד שֶׁיָּעִיד עָלָיו בּוֹרְאוֹ שֶׁלֹּא יַחְזֹר לְאִוַּלְתּוֹ.

וּרְאֵה עוֹד בְּעִנְיָן זֶה בְּסֵפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן סִימָן....