ד-קטז

הִרְבּוּ אַנַ"שׁ לְדַבֵּר מִדִּין "נַעֲרָה הַמְּאוֹרָסָה" וּלְהוֹכִיחַ מִמֶּנָּה גֹּדֶל מַעֲלַת הַצְּעָקָה וְהַזְּעָקָה לַה' יִתְבָּרַךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד וִירִידָתוֹ וּנְפִילָתוֹ הַגְּדוֹלָה, כִּי הִנֵּה זוֹ הַ"נַּעֲרָה הַמְּאוֹרָסָה" בִּהְיוֹתָהּ בָּעִיר נֶעֱנֶשֶׁת אַף הִיא, כִּי אִלוּ הָיְתָה צוֹעֶקֶת וְזוֹעֶקֶת הָיְתָה נִצֶּלֶת, "וְאִם בַּשָּׂדֶה מְצָאָהּ צָעֲקָה הַנַּעֲרָה וְאֵין מוֹשִׁיעַ לָהּ", כְּמוֹ כֵן זֶה הָאָדָם שֶׁבָּא נֶגְדוֹ הַיֵּצֶר וּמַחְטִיאוֹ וּמַפִּילוֹ כָּל אֶחָד וּנְפִילָתוֹ, עַד שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם תִּקְוָה לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ, אַף-עַל-פִּי-כֵן מְחֻיָּב לִזְעֹק וּלְהִתְאַנֵּחַ מָרָה כָּל יָמָיו עַל גֹּדֶל הִתְרַחֲקוּתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי יִתְבְּעוּהוּ לְמַעְלָה, נָכוֹן שֶׁהִתְגַּבֵּר עָלֶיךָ הַיֵּצֶר מְאֹד מְאֹד, אוּלָם מִשּׁוּם מָה הֶחֱרַשְׁתָּ וְלֹא זָעַקְתָּ מֵעֹמֶק לִבְּךָ בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים שֶׁתִּנָּצֵל מֵהַיֵּצֶר וְהַמֵּסִית הַבָּא וּמַשְׁכִּים לְהָרְגֶּךָ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת. כִּי אִם הָיִיתָ זוֹעֵק מָרָה עַל נְפִילָתְךָ וִירִידָתְךָ הַגְּדוֹלָה, הָיִיתָ נִיצוֹל מִמֶּנּוּ, וְאַף אִם בַּשָּׂדֶה מְצָאֲךָ גַּם הָיִיתָ נִפְטַר, כִּי ה' בְּעַצְמוֹ הַיּוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת לֵב, בִּרְאוֹתוֹ זַעֲקָתְךָ וְשַׁאֲגָתְךָ יַמְלִיץ עָלֶיךָ לְטוֹבָה, כִּי מִדִּין הַזְעָקָה וְהַצְעָקָה לֹא יִפָּטֵר אַף אֶחָד.