ד-קמא

אַנַ"שׁ הָיוּ נוֹהֲגִים בִּזְמַן חֲצוֹת שֶׁקָּבַע לָנוּ רַבֵּנוּ (בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן סִימָן קמ"ט), דְּהַיְנוּ שִׁשָּׁה שָׁעוֹת מֵעֵת צֵאת הַכּוֹכָבִים - גַּם לִשְּׁאָר הַמִּצְווֹת וְהַסְּגֻלּוֹת הַתְּלוּיִים בַּחֲצוֹת, כַּאֲכִילַת אֲפִיקוֹמָן בְּלֵילֵי פֶּסַח וְכוּ'.