ד-קמה

כַּיָּדוּעַ מִנְהָג אַנַ"שׁ לְהַקְפִּיד עַל קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית לְפִי שִׁיטַת הַמָּגֵן-אַבְרָהָם, כִּי סָפֵק דְּאוֹרַיְיתָא לְחוּמְרָא, אוּלָם כְּשֶׁהִתְעוֹרְרָה פַּעַם שְׁאֵלָה שֶׁלֹּא נָתְנוּ לְאַנַ"שׁ לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת רַק לְפִי זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע הַשֵּׁנִי, וְהָיוּ כָּאֵלֶּה שֶׁרָצוּ לְבַטֵּל לְגַמְרֵי אֶת הַמִּנְיָן לֹא הִסְכִּים לָזֶה רל"י זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, וְאָמַר שֶׁבְּאוֹפֶן כָּזֶה צָרִיךְ לִסְמוֹךְ עַל דַּעַת הָרַב וְהַגְּרָ"א, וְלֹא לְבַטֵּל הַמִּנְיָן שֶׁל אַנַ"שׁ שֶׁגֹּדֶל חֲשִׁיבוּתוֹ וּמַעֲלָתוֹ הוּא לְאֵין שִׁעוּר.