ד-קפא

הָיוּ נוֹהֲגִים לוֹמַר וּלְהוֹדִיעַ לַנִּפְטָר לִפְנֵי הַקְבוּרָה, שֶׁיֵּדַע שֶׁהוּא כְּבָר נִפְטָר וּכְשֶׁיַּגִּיעַ לְעוֹלָם הָאֱמֶת, יִדְרוֹשׁ בְּכָל תּוֹקֶף שֶׁיְּבִיאוּהוּ לְרַבֵּנוּ וְשֶׁיִּתְקַשֵּׁר וְיֹאחַז אֶת עַצְמוֹ בְּרַבֵּנוּ, וְשֶׁיֵּדַע שֶׁגַּם שָׁם יֵשׁ קְלִפּוֹת שֶׁלֹּא יַנִּיחוּהוּ לָבוֹא לִמְקוֹמוֹ, וְהוּא עַל-פִּי הַמְּסֻפָּר בְּסֵפֶר "חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן" (סימן קא).