ד-קפו

הָיוּ אֲנַ"שׁ נוֹהֲגִים, בְּעֵת שֶׁהָלְכוּ לְהִתְבּוֹדֵד חוּץ לָעִיר, כְּצִוּוּי רַבֵּנוּ, לֹא לָצֵאת לְבַד מַמָּשׁ, כִּי בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (תולדות, ח"א דף קמו. ו-וישלח קסט: (ועיין באריכות בזה בספר "שמירת הגוף והנפש ח"א פרק ק"ט, עמ': שיט-שכג) ) הֶחֱמִיר בָּזֶה, אֶלָּא הָיוּ יוֹצְאִים שְׁנַיִם וְיוֹתֵר בְּצַוְתָּא, וְרַק כְּשֶׁהִגִּיעוּ לַשָּׂדֶה שֶׁמִּחוּץ לָעִיר, נִפְרְדוּ כָּל אֶחָד לִמְקוֹמוֹ.