ד-קפח

נוֹהֲגִים הָיוּ אַנַ"שׁ בְּעֵת שֶׁבָּאוּ לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה לְסַפֵּר לְפָנָיו אֵיזֶה מַעֲשֶׂה מִצַּדִּיקִים אוֹ מַעֲשֶׂה מִסֵּפֶר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיוֹת, וְהוּא עַל פִּי מַה שֶׁפֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ הַפָּסוּק "מַגְדִּיל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעוֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ" בְּעֵת שֶׁבִּקֵּר אֶת בִּתּוֹ שָׂרָה שֶׁהָיְתָה חוֹלָה, (כַּמְּסֻפָּר בְּסֵפֶר "חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן" סִימָן תע"ט ולעיל ח"א סעיף תקמ"ט), וְהָיוּ נוֹהֲגִים לְסַפֵּר אֶת הַמַּעֲשֶׂה מֵהַמַּהַרְשָׁ"א וּבְנוֹ הַסּוֹחֵר (לעיל ח"ג, סעיף ק'), וְיֵשׁ אוֹמְרִים הַמַּעֲשֶׂה מֵהַקַּאפְּצִין פַּאשֶׁע הַמּוּבָא לְעֵיל (בְּחֵלֶק ב', סעיף ע"ר).