ד-יח

בְּדִבְרֵי הַמִּשְׁנָה שֶׁאָמַר רַבִּי יוֹסֵי: "אֵין שִׁכְחָה לַזֵּיתִים", הִדְגִישׁוּ וּפֵרְשׁוּ בּוֹ אַנַ"שׁ עַל-פִּי מַה שֶׁאמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה (ראה מנחות נג.): "שֶׁיִּשְׂרָאֵל דּוֹמִין לְזַיִת", וְלָהֶם אֵין שִׁכְחָה שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שׁוֹכֵחַ אוֹתָם כְּלַל וּכְלָל, יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה, שֶׁעַל-כֵּן יֵשׁ תִּקְוָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַמְּצַפֶּה וּמְחַכֶּה אֵלָיו וְלֹא שְׁכָחָהוּ כְּלַל וּכְלָל.