ד-דר

נָהֲגוּ אַנַ"שׁ בִּימֵי הַשּׁוֹבָבִי"ם לָצוּם יוֹם אֶחָד מִימֵי הַשָּׁבוּעַ (ראה ליקו"ה יור"ד ח"א הל' גילוח ה, ח, (דף רמא.) ) וְרֻבָּם נָהֲגוּ לָצוּם בְּיוֹם ו' וְלִבְלִי לְהַשְׁלִים אֶת הַתַּעֲנִית, רַק לִטְעוֹם דְּבָר מָה בְּסוֹף הַיּוֹם, וְהָיוּ אוֹמְרִים: הַנְהָגוֹת אֵלּוּ הֵם רַק זִכָּרוֹן בְּעַלְמָא שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וְאֵין זוֹ הַתְּשׁוּבָה בְּעַצְמָהּ, כִּי הַתְּשׁוּבָה בְּעַצְמָהּ זוֹ הַתְּשׁוּבָה הָאֲמִתִּית, כָּל אֶחָד וּתְשׁוּבָתוֹ. כַּאן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נוֹהֲגִים אַנַ"שׁ, לִבְלִי לֶאֱכֹל דָּבָר מִן הַחַי בְּיוֹם אֶחָד מִימֵי הַשָּׁבוּעַ.