ד-כ

בָּעִנְיָן הַמְּבוֹאָר בַּזֹּהַר (ח"ג כב.) עַל הַפָּסוּק: "חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִינִי" שֶׁהַחֲבֵרִים שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּגַן-עֵדֶן מַקְשִׁיבִים לְקוֹלוֹ שֶׁל זֶה הַקָּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה וְיֵשׁ לָהֶם תַּעֲנוּג נִפְלָא מִזֶּה, עַיֵּן שָׁם. אָמְרוּ אַנַ"שׁ, שֶׁאכֵן גַּם לְאַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם זֶה שֶׁנָּהַג בִּימֵי חַיָּיו לָקוּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה, מְצַפִּים הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן שׁוּב לִשְׁמוֹעַ קוֹלוֹ וְלֵהָנוֹת מִקּוֹל תּוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ, שֶׁנֶּהֱנוּ מִמֶּנָּהּ בִּימֵי חַיָּיו, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ עֵת חֲצוֹת הַלַּיְלָה, אָז שְׂמֵחִים עִמּוֹ וּמְגִינִים וּמְלִיצִים עָלָיו מֵחֲמַת הִשְׁתּוֹקְקוּתָם וְגַעֲגוּעָם שׁוּב לִשְׁמִיעַת קוֹל עֲבוֹדָתוֹ.