ד-כא

אָמְרוּ אַנַ"שׁ: בַּמֶּה שֶׁאמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה: "הַבָּא לְהָרְגְּךָ הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ", וְאִיתָא בְּתִקּוּנֵי הַזֹּהַר שֶׁקָּאִי עַל הַיֵּצֶר, שֶׁהוּא בָּא מִדֵּי רֶגַע לַהֲרוֹג וּלְכַלֵּה אֶת הָאָדָם מִלְּהַגִּיעַ לְתַכְלִיתוֹ וְלִשְּׁלֵמוּתוֹ, שֶׁעִקַּר הָעֵצָה לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדּוֹ הוּא לְהַשְׁכִּים קוּם וְהָעִקָּר בַּחֲצוֹת לַיְלָה שֶׁבּוֹ מַתְחִיל עִנְיַן הַהַשְׁכָּמָה לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה וּבִתְפִלָּה, וְכָךְ יַהַרְגֵּהוּ. וּבָזֶה מְיֻשָּׁב הַלָּשׁוֹן "הַשְׁכֵּם" וְלֹא אָמְרוּ "הַקְדֵּם" וְכַדּוֹמֶה, לְרַמֵּז עַל עִנְיַן הַהַשְׁכָּמָה מֵהַשֵּׁנָה בְּעֵת חֲצוֹת לַיְלָה, שֶׁהוּא עִקַּר עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כַּמּוּבָא בַּסֵּפֶר "שִׂיחוֹת הָרַ"ן".