ד-רכא

לֹא נָהֲגוּ אַנַ"שׁ בְּשַׁבָּת שֶׁחָל בְּחוֹל-הַמּוֹעֵד אוֹ בְּיוֹם-טוֹב, לָשִׁיר אֶת זְמִירוֹת שַׁבָּת, לְבַד מֵהַזֶּמֶר "אֵשֶׁת חַיִל" וַ"אֲזַמֵּר בִּשְׁבָחִין" (עיין בפסקי תשובות או"ח סי' תע"ג, ב) , אוּלָם בִּסְעוּדָה שְׁלִישִׁית נָהֲגוּ לְזַמֵּר אֶת כָּל הַזְּמִירוֹת כִּבְכָל שַׁבָּת, וּמִשּׁוּם שֶׁהַזְּמִירוֹת בִּסְעוּדָה שְׁלִישִׁית אֵינָה מֵחֲמַת הַיּוֹם-טוֹב אֶלָּא מֵחֲמַת שַׁבָּת.