ד-רסב

בְּלֵיל יוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל פֶּסַח הָיוּ אַנַ"שׁ שֶׁבְּחוּץ-לָאָרֶץ, נוֹהֲגִים כְּמִנְהָג הָאֲרִ"י לִסְפּוֹר סְפִירַת הָעוֹמֶר אַחַר עֲרִיכַת הַסֵּדֶר (ראה בנסמן בפסקי תשובות תפט, א). כְּשֶׁהַטַּעַם לַדָּבָר הוּא שֶׁאִם יְבָרֵךְ עַל הַסְּפִירָה לִפְנֵי עֲרִיכַת הַסֵּדֶר, הֲרֵי הִכְרִיז בָּזֶה שֶׁיּוֹם זֶה הוּא כְּבָר ט"ז נִיסָן וְאֵיךְ יוּכַל אַחַר-כָּךְ לַעֲרוֹךְ אֶת הַסֵּדֶר מִשּׁוּם סְפֵיקָא דְיוֹמָא שֶׁל יוֹם ט"ו נִיסָן. וְרַבִּי גֶּעצִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁהָיָה מְהַדֵּר בִּסְפִירַת הָעוֹמֶר בְּיוֹתֵר, הָיָה בָּא לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ אַחַר עֲרִיכַת הַסֵּדֶר לְסָפְרוֹ בְּמִנְיָן יַחַד עִם מְעַט הַבַּחוּרִים שֶׁעָרְכוּ שָׁם אֶת הַסֵּדֶר.