ד-רעא

הַשִּׁיר הַיָּדוּעַ בֵּין אַנַ"שׁ "הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים" וְ"אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ" הָיָה מוּשָׁר עוֹד בְּפִי אַנַ"שׁ בִּזְמַנּוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ"תְּ.