ד-רפד

רַבִּי סֶענְדֶער טְרָהְוִויצֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הָיָה בַּעַל צְדָקָה נִפְלָא וְנוֹרָא, וְכֵן כָּל אַנְשֵׁי חֲבוּרָתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ הָיָה חַי בְּדַחֲקוּת וַעֲנִיּוּת עֲצוּמָה. פַּעַם בְּעֶרֶב פֶּסַח שָׁלַח לְרַבִּי הִירְץ שְׁטֶרִנְהַרְץ סַךְ שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה רוּבְּלִים לִכְבוֹד הוֹצָאוֹת חַג הַפֶּסַח, וְזֶה הָיָה סְכוּם גָּדוֹל וְנִכְבָּד מְאֹד, וְכֵן שָׁלַח לְעוֹד מְאַנַ"שׁ.