ד-שב

אֵין נִתַּן לְתָאֵר כְּלַל גֹּדֶל הַשִּׂמְחָה שֶׁהָיָה אֵצֶל אַנַ"שׁ כְּשֶׁבָּאוּ וְהִתְקַבְּצוּ יַחַד עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה כָּל אֶחָד מִמְּקוֹמוֹ. וְרַבִּי מָרְדְּכַי סוֹקוֹלוֹבֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁהָיָה מוֹ"ץ בְּעִירוֹ סוֹקוֹלוֹב, כְּשֶׁרָאָה וּפָגַשׁ אֶת צִבּוּר אַנַ"שׁ הַמִּתְקַבְּצִים לֹא יָכוֹל הָיָה לְהִתְאַפֵּק עַד שֶׁהָיָה מְרַקֵּד מֵחֲמַת שִׂמְחָה, וּבֵרַךְ בִּרְכַּת "שֶׁהֶחֱיָנוּ", וְהִתְנַהֵג אָז בְּכָל מֶשֶׁךְ יְמֵי רֹאשׁ-הַשָּׁנָה כְּאָדָם פָּשׁוּט בְּתַכְלִית, בְּלִי שׁוּם גִּנוּנֵי כָּבוֹד וְכַדּוֹמֶה כַּיָּאֶה לְרַב חָשׁוּב כְּמוֹתוֹ.