ד-שיא

כֹּחַ הַעֲלָמַת אוֹר רַבֵּנוּ הָיָה כָּל כָּךְ אַף בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן, עַד שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהַחֲסִידִים מֵחֲשׁוּבֵי תּוֹשָׁבֵי אוּמַאן שֶׁהָיָה לַמְדָּן גָּדוֹל וּבַעַל צְדָקָה וּמַכְנִיס אוֹרְחִים גָּדוֹל, בְּשֵׁם "ר' חַיִּים פִּנְחָס", הָיָה אָדוּק בְּהִתְנַגְּדוּת כָּל כָּךְ עַל אַף שֶׁרָאָה וְחַי עִם אַנַ"שׁ שָׁנִים רַבּוֹת וְרָאָה שֶׁאֵין לָהֶם בְּעוֹלָמָם אֶלָּא תּוֹרָה תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, עַד שֶׁלִּפְנֵי הִסְתַּלְּקוּתוֹ מַמָּשׁ הִתְפָּאֵר וְאָמַר: תַּעֲמֹד לִי לִזְכוּת דָּבָר זֶה שֶׁדַּרְתִּי כָּל יָמַי בְּאוּמַאן וּמֵעוֹלָם לֹא נִכְנַסְתִּי לְבֵית מִדְרָשָׁם שֶׁל חֲסִידֵי בְּרַסְלֶב. אוּלָם אַף עַל פִּי כֵן זָכָה וְהִתְקָרֵב בְּנוֹ עוֹד בְּחַיָּיו לְדֶרֶךְ רַבֵּנוּ. וּלְאַחַר שֶׁנִּפְטַר אָבִיו, צִוָּה לְאַנְשֵׁי הַחֶבְרָא-קַדִּישָׁא לְהוֹלִיךְ אֶת מִטַּת אָבִיו לְיַד בֵּית-הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּנוּ, וְהָיוּ תּוֹשָׁבֵי הָעִיר תְּמֵהִים עַל הַנְהָגָתוֹ כִּי יָדוּעַ הָיָה אָבִיו לְמִתְנַגֵּד גָּדוֹל, וְהִפְטִיר וְאָמַר: "כָּעֵת כְּבָר מִתְחָרֵט אָבִי", וְאָכֵן הֶעֱבִירוּ אֶת מִטָּתוֹ לְיַד בֵּית-מִדְרָשֵׁנוּ.