ד-שסא

הִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁהָיְתָה לָעוֹבְדִים בְּאוּמַאן, בִּפְרַט בִּשְׁהוּתָם אֵצֶל צִיּוּן רַבֵּנוּ אֵינָה נִתֶּנֶת כְּלַל לְתֵאוּר, וְהָיָה מִתְקַיֵּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "שִׁפְכִי כַּמַּיִם לִבֵּךְ נוֹכַח פְּנֵי ה'", כִּפְשׁוּטוֹ מַמָּשׁ, כִּי לִבָּם הָיָה נִפְתַּח וּמֵעֵינֵיהֶם זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת כַּמַּיִם מַמָּשׁ, מִגֹּדֶל הַהִתְעוֹרְרוּת וְשִׁבְרוֹן הַלֵּב.