ד-שעח

בִּזְמַן הַטּוּרְקִים כְּשֶׁהָיָה רָעָב גָּדוֹל בָּאָרֶץ, רָאוּ אֵיךְ שֶׁנִּגַּשׁ רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִקָּארְדַּאן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁכַּיָּדוּעַ הָיָה עָנִי מָרוּד, וְנָתַן מְלֹא חָפְנַיִם מַטְבְּעוֹת לְאַבְרֵךְ שֶׁהָלַךְ בָּרְחוֹב כְּשֶׁהוּא פּוֹנֶה אֵלָיו וְאוֹמֵר לוֹ: אַבְרֵךְ אַתָּה נִרְאָה לִי יוֹתֵר מִדַּי חִוֵּר, קַח וּקְנֵה לְךָ אֵיזֶה מַאֲכָל. *