ד-שעט

מִגֹּדֶל הָאֱמֶת שֶׁהָיָה בְּרַבִּי יִשְׂרָאֵל מִקָּארְדַּאן זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיָה מְקַרֵב הַרְבֵּה לְרַבֵּנוּ, אוּלָם לֹא הָיָה מְטַפֵּל בָּהֶם וְלֹא הִנְהִיג אוֹתָם לְאַחַר שֶׁנִּתְקַרְבוּ, וּלְאַחַר שֶׁהִצְלִיחַ לְהָבִיא אוֹתָם בֵּין אַנַ"שׁ שֶׁבְּאוּמַאן לְאוּמַאן, הָיָה מַשְׁאִירָם שָׁם וּשֶׁיְחַפְּשׂוּ כָּל אֶחָד אֶת דַּרְכּוֹ בֵּין אַנַ"שׁ, וְהָיָה אוֹמֵר לוֹ: מֵעַתָּה וָהָלְאָה הִשְׁתַּדֵּל נָא לְהִסְתַּדֵּר בְּעַצְמֶךָ.