ד-שפד

רַבִּי יִשְׂרָאֵל קַארְדוּנֶער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, מוֹצָאוֹ הָיָה מֵעִיר טַארְנָאפָּאל, וְהָיוּ מְכַנִּים אוֹתוֹ אַנַ"שׁ בְּאוּמַאן "רַבִּי יִשְׂרָאֵל צַאק" כִּנּוּי מִלְּשׁוֹן שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים "צַאקֶעדִיק אוּן פְרֵיילַאךְ", כִּי הָיָה אָדָם שָׂמֵחַ מְאֹד. הוּא נִפְטַר בְּיוֹם ט' חֶשְׁוָן שְׁנַת תרע"ט בִּהְיוֹתוֹ בֶּן חֲמִשִּׁים וְאֶחָד שָׁנִים, שְׁלשָׁה יָמִים קֹדֶם לָזֶה נִפְטַר בְּנוֹ הַקָּטָן רַבִּי מָרְדְּכַי עוֹד לִפְנֵי הִכָּנְסוֹ לְמִצְווֹת, וְהָיָה בֵּן יָקָר וְחָשׁוּב מְאֹד. שְׁאָר בָּנָיו נִפְטְרוּ גַּם הֵם בְּעֵת הַמַּגֵּפָה שֶׁהָיְתָה בִּטְבֶרְיָה בִּהְיוֹתָם קְטַנִּים, בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ לֹא אָכַל שׁוּם מַאֲכָלִים לְבַד מִלֶּחֶם וּשְׁתִיַּת תֵּה, אַף עַל פִּי שֶׁהִגִּישׁוּ לוֹ שְׁאָר מִינֵי מַאֲכָל. *