ד-שפו

כְּשֶׁבָּא פַּעַם רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִקָּארְדַאן מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְאוּמַן, הֵבִיא עִמּוֹ טַלִּית מוּבְחָר הַנַּעֲשָׂה בְּטוּרְקִיָּה הַנִּקְרָא "טֶערְקִישֶׁער טַלִּית", שֶׁהָיָה מְהֻדָּר מְאֹד, כְּדֵי לְמָכְרוֹ בְּאוּמַאן, וְהֵבִיאוֹ לְכַוָּנָה זוֹ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל בְּהַכְנָסָה זֹאת לְכַסּוֹת הוֹצָאוֹת הַנְּסִיעָה חֲזָרָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁהֶרְאָהוּ לְאַנַ"שׁ, עָמַד בֵּינֵיהֶם גַּם רַבִּי גֶעצִי, נַעֲנָה רַבִּי גֶּעצִי וְאָמַר בִּמְרִירוּת: "אוֹי, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מְהֵיכָן זוֹכִים לְטַלִּית נָאֶה כָּזֶה", "אַווּאוּ נֶעמְט מֶען אַזַא טַלִּית" ?, כִּי הָיָה עָנִי מָרוּד כַּיָּדוּעַ, כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת רַבִּי יִשְׂרָאֵל, אָמַר לוֹ: קָחֵהוּ לְךָ בְּמַתָּנָה, וּנְתָנוֹ לוֹ.