ד-לח

הָיוּ מְרַמְּזִים אַנַ"שׁ בְּהַנֶּאֱמַר בְּתוֹרָה ל"ד בְּפֵרוּשׁ הַתַּרְגּוּם עַל הַכָּתוּב: "וְקָרָא זֶה אֶל זֶה", "וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין". שֶׁיֵשׁ לְרַמֵּז בָּזֶה עוֹד שֶׁגַּם הַזְּקֵנִים וְהַמְבֻגָּרִים בְּגִילָם צְרִיכִים אַף הֵם לְקַבֵּל מֵהָאַבְרֵכִים הַצְּעִירִים, כְּמוֹ שֶׁבְּנֵי הַנְּעוּרִים הַצְּעִירִים צְרִיכִים לִשְׁמֹעַ וּלְקַבֵּל מֵהַזְּקֵנִים.