ד-תנב

רָאָה פַּעַם רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, מִכְתָּב מֵרַבִּי הִירְץ סוֹפֵר, שֶׁכָּתַב לִבְנוֹ רַבִּי שַׁכְנָא וְהִתְאוֹנֵן לְפָנָיו אֵיךְ שֶׁסּוֹבֵל עֲנִיּוּת קָשָׁה מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוֹצִים תּוֹשָׁבֵי הָעִיר לָתֵת לוֹ עֲבוֹדָה מֵחֲמַת יִחוּסוֹ לְאַנַ"שׁ, וְנִחֵם אֶת עַצְמוֹ בְּכָתְבוֹ: "זֶה שֶׁאֵין לָנוּ עֲבוֹדָה מֵחֲמַת הִתְקָרְבוּתֵנוּ לְרַבֵּנוּ זֹאת מְחֻיָּבִים אָנוּ לִסְבֹּל וּלְקַבְּלוֹ בְּאַהֲבָה רַבָּה".