ד-תנז

סִפֵּר רַבִּי מָרְדְּכַי מִבַּאבְּרִינִיץ לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה שֶׁהִכִּיר אִישׁ אֶחָד פָּשׁוּט מֵאַנַ"שׁ, שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן שֶׁנֶּחְלָה בְּרַגְלָיו מְאֹד עַד שֶׁנַּעֲשָׂה מְשׁוּתָּק בִּשְׁנֵי רַגְלָיו רח"ל, מִבְּלִי יְכוֹלֶת לָלֶכֶת, וּכְשֶׁהֵבִיאוֹ אָבִיו לְ"קִבּוּץ" אַנַ"שׁ בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה נְשָׂאוֹ עַל כְּתֵיפוֹ, וְכָךְ הֵבִיאוֹ גַּם בְּעֶרֶב-רֹאשׁ-הַשָּׁנָה עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ, אוּלָם חִכָּה שָׁם עַל הַצִּיּוּן עַד לִפְנוֹת עֶרֶב בְּעֵת שֶׁכְּבָר הָלְכוּ מִשָּׁם אַנַ"שׁ לְהָכִין עַצְמָם לִתְפִלַּת הַמִּנְחָה, וְהָלַךְ וְאָסַף אֶת הָאָבָק שֶׁהָיָה בְּרִצְפַּת הַצִּיּוּן לְפִינָה אַחַת וְהוֹרִיד אֶת בְּנוֹ הַחוֹלֶה וְהִפְשִׁיט אֶת נְעָלָיו מִמֶּנּוּ וְהֶעֱמִידוֹ עַל אוֹתוֹ הָאָבָק, וְנַעֲשָׂה לוֹ נֵס וְהִתְחִיל לָלֶכֶת לְאַט לְאַט, עַד שֶׁבַּחֲזָרָה מֵהַצִּיּוּן כְּבָר הָלַךְ מֵעַצְמוֹ כְּאַחַד הָאָדָם. הִתְפַּלְּאוּ מְאֹד אַנַ"שׁ הַזְּקֵנִים שֶׁבְּאוֹתוֹ דּוֹר עַל זֶה, וְשָׁאֲלוּהוּ מֵאֵיפֹה שָׁמַע אֶת הַסְּגֻלָּה הַזּוֹ, וְעָנָה לָהֶם בִּתְמִימוּת: הֲרֵי רַבֵּנוּ בְּעַצְמוֹ אוֹמֵר זֹאת, בַּ"מַּעֲשֶׂה מֵהַחִיגֵר" בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מַעֲשֶׂה ג' רְאֵה שָׁם. וְהִפְטִיר וְאָמַר: הֵיכָן עוֹד נִמְצָא עָפָר הָגוּן כָּזֶה כְּעַפַר הַצִּיּוּן?