ד-תסג

הוּא עַצְמוֹ חָלָה פַּעַם בְּחוֹלִי כָּבֵד מְאֹד, עַד שֶׁאבֵּד אֶת הַהַכָּרָה לְגַמְרֵי, וְהָלַךְ דַּיָּן הָעִיר וְקָרָא לְרוֹפֵא זָקֵן אֶחָד, בְּהִכָּנְסוֹ שָׁאַל הָרוֹפֵא תֵּיכֶף וּמִיָּד כַּמָּה זְמַן כְּבָר חוֹלֶה הוּא? עָנוּהוּ בְּנֵי הַבַּיִת מֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, שְׁאֵלָם שׁוּב: וְאֵיזֶה טִפּוּל טִפְּלוּ בּוֹ עַד עַתָּה, עָנוּ לוֹ בְּנֵי הַבַּיִת: "שׁוּם טִפּוּל", הִתְרַגֵּז הָרוֹפֵא וּפָלַט וְאָמַר: "וּבְכֵן מִי שֶׁעֲזָרְכֶם עַד הֵנָה יַעֲזָרְכֶם הָלְאָה", וְיָצָא בְּכַעַס מֵהַבַּיִת. לֹא עָבְרוּ יָמִים סְפוּרִים בִּלְבַד וְקָם מֵחָלְיוֹ וְהָיָה כְּאַחַד הָאָדָם בְּהִתְרַפְּאוֹ מֵהָרוֹפֵא כָל בָּשָׂר בִּלְבַד, וְהָיְתָה זֹאת לָרוֹפֵא לְבִזָּיוֹן גָּדוֹל.