ד-תסה

מְסַפֵּר רַבִּי מִיכְל דּוֹרְפְמַאן שְׁלִיטָ"א, שֶׁפַּעַם בִּצְעִירוּתוֹ בָּא בְּעֵת חֲצוֹת לַיְלָה לְצִיּוּן רַבֵּנוּ, וְרָאָה שָׁם אֶת רַבִּי נָשְׁקֶע טוּלְטְשִׁינֶער (בֶּן רַבִּי שַׁכְנָא, ב"ר דָּוִד צְבִי ב"ר יִצְחָק בֶּן מוֹהַרְנַ"תְּ), שֶׁמּוּסָב עִם פָּנָיו אֶל הַקִּיר וְאוֹמֵר אֶת הַתִּקּוּן חֲצוֹת, וּכְשֶׁהִגִּיעַ לַתֵּיבוֹת "אַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ וְרוּחַ קָדְשֶׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנִּי" חָזַר עַל תֵּיבוֹת אֵלּוּ כְּמֵאָה פְּעָמִים וְיוֹתֵר וְאָמְרָה בִּבְכִי רַב כָּזֶה עַד שֶׁנִּרְטַב כֻּלּוֹ, וְכָךְ עָמַד וּבָכָה כַּמָּה שָׁעוֹת.